שבוע לפני חג החנוכה - כך תתכוננו לחג כמו שצריך

כשאנו נדליק בעוד שבוע את הנרות הקטנים בחנוכה, אנו נצית אור גדול של אמונה בלב החשכה. לא בכדי קבעו חז"ל ש"שמונת ימי חנוכה אלו נועדו להודות ולהלל", כפי שנאמר בתפילת "על הניסים".

אף על פי שבכל מועד יהודי יש יסוד של תודה, הרי שבחנוכה מגלה לנו התורה פנינה יקרה: את היכולת לומר תודה דווקא בשעות של קושי, בלב ההסתרה. יהודי נדרש לחפש בתוך הדוחק והצר, נקודה של אור, להאיר בה את נפשו. לא לחכות לישועה שלמה כדי להלל, אלא לשבח את הבורא על כל פתח של חסד שנפתח בפניו.

להודות בפה מלא, לא בלב בלבד

הודאה איננה רק מחשבה בלב, אלא עבודה בפועל, בפה. לומר לקב"ה מילה של תודה, בקול רם, על כל טובה, גדולה או קטנה. גם אם נדמה שהלב קר, עצם אמירת התודה מושכת על האדם אור חדש.

גם מי שחש שמיד לאחר ההודאה הוא שוקע שוב בצער, אל יתייאש. די בכמה רגעים של חיבור אמת בחנוכה כדי להחדיר בלב את התחלת החיים של הכרת הטוב. זהו כוחו המיוחד של חג האורות, לחנך אותנו, לדרוך אותנו בדרך של קרבת ה', אפילו מתוך החושך.

הכנה למצוות, לא כמעשה שגרה

הבעש"ט הקדוש ותלמידיו מלמדים, שאין לגשת למצווה כאל הרגל. הכנה היא יסוד גדול בעבודת ה'. וכיצד ניערך לימי החנוכה?

• לימוד ההלכות: דווקא מתוך פרטי הדינים, נמשך אור החג. כל הלכה היא שער לקרבת אלוקים.
• עיון בדברי הצדיקים: עיון בספרי החסידות מגלה סודות החנוכה. הלימוד מביא הארה עצומה.
• הודאה על החג עצמו: לומר בפה מלא תודה על עצם קיומו של חג החנוכה, מחבר את האדם למהות הפנימית של הימים הללו.
• שיחה אישית עם הבורא: לשפוך שיח מלב ללב, לבקש שיאיר לנו את נרות החנוכה, ושנזכה להתקרב אליו באמת.
• טהרה במקווה: מנהג קדום וקדוש של חסידים, לטבול בערב ההדלקה, כדי להיטהר לפני מצווה כל כך רוממת.

מזיגת השמן, פעולה קדושה עם כוונה

רבי נתן מברסלב מלמדנו כי השמן מסמל את הדעת, את אור התורה. בעת שמוזגים את השמן לנרות, יש להתפלל למוח טהור, לזכות ללימוד יומי קבוע בתורה, כל אחד כפי כוחו. כך, ננצח את תרבות יוון שרצתה לטמא את השמנים, כלומר את הדעת היהודית.

ברכות והדלקה, רגעים נשגבים

בעת הברכה, יש לשים לב לכוונה. לברך בקול, מתוך הכרה שזכינו להדליק שוב את הנרות. זמן הברכה "להדליק נר חנוכה" זוהי שעת חיבור לעולם הבא, עתיד של קרבת ה'.

בעת ההדלקה עצמה, יש לחפש בלב להחדיר בנו אמונה. כל יום מימי החנוכה ממשיך לעולם מידת רחמים, ובעת ההדלקה אנו מושכים על עצמנו רחמנות שמימית, שתרומם אותנו מכל עוון ומכשול.

שחרית, שבת וזאת חנוכה, ההמשכיות של האור

ימי החנוכה אינם מסתיימים בהדלקה. תפילת שחרית מקבלת אור מיוחד, ובמיוחד אמירת ההלל, בקול, בשמחה, ובכוונה עמוקה.

שבת חנוכה היא מדרגה גבוהה במיוחד. אז מתאחדים נר שבת ונר חנוכה, אור העלאה ואור ההארה. שבת זו היא סגולה להתחדשות, לאמונה חדשה.

ביום האחרון, זאת חנוכה, מאיר אור עצום של רחמים, כמו ביום הכיפורים. מי שחי את החג כראוי, זוכה להתחיל חיים חדשים ממש, באמונה, בשמחה, ובהתקשרות לצדיקים.