הוראתו של הצדיק הדליקה את הנשמה, והחזירה את הבת הביתה

הרב אלימלך בידרמן מביא סיפור מרטיט על כוחה העצום של מצוות הדלקת הנרות, כפי שסופר על ידי ה'בית אברהם'. המעשה התרחש בימי קודשו של ה"יסוד העבודה", אשר פגש באחת הפעמים אישה עצובה ברחוב. הצדיק צעד בלוויית גבאו הנאמן כאשר האישה הזו רצה אחריהם ושאלה לפשר זהותו של הרבי: הגבאי הצביע על ה"יסוד העבודה", ואילו הרבי הצביע בחזרה על גבאו. כשהתקרבה האישה, שאל אותה ה"יסוד העבודה" לפשר צערה הרב.

היא החלה לבכות במר נפש, וסיפרה את סיפורה הקשה: בתה עזבה את דרך התורה ונטשה את הבית, ומאז אבדו עקבותיה. הרבי, ה"יסוד העבודה", שאל אותה שאלה מפתיעה: האם אותה בת הותירה אחריה בגדים בבית? האישה אישרה כי אכן נותרו בגדיה של הבת. הצדיק נתן לה הוראה רוחנית ומיוחדת: לקחת מבגדים אלו ולעשות מהם פתילות שישמשו אותה להדלקת נרות שבת קודש.

האישה המיוסרת מיהרה לבצע את ההוראה, וכך עשתה בשבת הקרובה. הנס הגדול לא איחר להגיע. בעיצומה של סעודת ליל שבת, הבת האבודה נכנסה לפתע אל הבית. היא הייתה כולה דמעות, והביעה חרטה עמוקה על מעשיה, תוך שהיא תמהה איזה "רוח שטות" חלף בה וגרם לה לסטות מן הדרך.

ה'בית אברהם' הסביר את העומק הטמון במעשה זה, וגילה את הסוד הנשמתי שמאחורי עצתו של ה"יסוד העבודה". כאשר הבגדים הפיזיים של הבת, הודלקו בנר מצווה, פעולה זו גרמה להדלקת נשמתה הפנימית של הבת מרחוק. סיפור נפלא זה משמש אותנו להבנת חשיבות מצוות האור, ובימים אלו, אנו למדים כי מטרת הדלקת נר חנוכה אינה רק לקיים מצווה חיצונית. וזה משמעות הברכה "להדליק נר חנוכה", עלינו לכוון שהנשמה שבתוכנו תתלקח ותאיר מחדש יחד עם נרות החנוכה.