האגו יודע לדבר "יראת שמים": המבחנים שיחשפו את האמת

איך יודעים אם מעשה הוא לשם שמים — או לשם הכבוד שמתחפש לקדושה? האמת בדרך כלל — לא יודעים מיד... כי היצר הרע הוא השחקן המתוחכם בעולם: הוא לובש טלית, שם כיפה, מדבר לשון של יראת שמים, וגורם לאדם להרגיש שהוא עושה רצון השם. אבל בפנים — הוא דוחף את האדם לרצות כבוד, שליטה, הערכה או תחושת ערך עצמי. איך נדע מהי האמת?

שאלה ראשונה יישאל האדם את עצמו: מה קורה לי אם לא יכירו במעשה? אם אני נפגע, כועס או נשבר כשהמעשה שלי לא זוכה להערכה — סימן שהיה הרבה 'אגו' בתוך המעשה הזה.

מעשה לשם שמים הוא לשם האמת, וגם אם האדם לא הצליח — הוא אמנם מרגיש קצת רע ולא נעים, אבל מהר מאד הוא חוזר לעצמו, לערכים, לעשייה, למרץ ולאנרגיה שלו.

דבר נוסף יכול האדם לבחון עם עצמו: האם המעשה מביא אותו לשקט — או לדחף? יש הבדל בין שקט פנימי לבין דחף, לחץ, מתח ואובססיה. זו עדות שהכבוד משחק תפקיד חשוב.

מעשה ערכי שמגיע ממקום נכון — נעשה מתוך יישוב הדעת ובהירות. מעשה שמגיע מהכבוד — מלווה במתח, בריצה, בתחושת "אני חייב".

נקודה נוספת: האם המעשה מקרב אותו לאנשים או מרחיק אותו מהם? מעשה של קדושה מרחיב את הלב, מוסיף אהבה, חמלה והקשבה. מעשה של אגו — גם כשהוא עטוף במילים תורניות — תמיד יוצר צורך להצדיק את הטעות, לייצר השוואות, לומר ביקורת, וקושי גדול לקבל ביקורת.

אדם שהוא באמת לש"ש — גם אם לא יידעו מה הם מעשיו — עדיין מרגיש שלם, טוב ואיכותי.

האגו אוהב להשתמש בשפה קדושה כדי לברוח מפחדים. למשל: "אני עושה לשם שמים"... אבל בעצם הוא לא מעז להתעמת, לקחת אחריות, להתאמץ, להשתנות.

רוחניות אמיתית מביאה לקטנות וענווה, להתרחבות הלב ולשלווה. רוחניות מזויפת מביאה לתחושת חשיבות עצמית, עליונות, שיפוטיות וזלזול באחרים.

אומרים חז"ל בגמרא חולין: "חושקני בכם כי אתם המעט מכל העמים" — ממעיטים עצמכם; אפילו שאני נותן לכם גדולה — אתם ממעיטים את עצמכם.

אדם שפועל לש"ש — יש לו תכונה של "טוב עין": טוב עין הוא יבורך.

האגו מחפש תוצאה מיידית, תחושת כוח, ריגוש, התפעלות והכרה. מי שפועל לשם שמים מחפש צמיחה, אמת, קשר עם השם, בהירות, אחריות והמשכיות.

חשוב לזכור: האדם לא פועל 100% לש"ש, אבל רוב חלקי הנפש כן. יש פחדים, חששות ודאגות — אבל הכוחות השולטים הם הרצון לעשות את המעשה לשם שמים. אין מעשה אנושי שהוא 100% לשם שמים או 100% לשם אגו — תמיד יש תערובת. השאלה היא: מה שולט על ההכרעה?

אם האדם מודע למורכבות — הוא יכול לזקק את כוונתו. אם הוא בטוח "אני נקי לגמרי", אם הוא אומר לעצמו "אני אדם נקי, אני אדם איכותי, אני אדם אובייקטיבי" — זו סיבה לדאוג! זו הוכחה שהוא אינו נקי כלל. מי שלא מודע למורכבות שבו — הוא בבעיה.

מי שמודע למורכבות שבאדם — יכול לשלוט ולנהל את הכוחות השונים בנפש.