אש השם בארץ נכר: התפרצות הר הגעש בהוואי מעוררת השתאות על פלאי הבריאה

בתיעוד מרהיב אך גם מטלטל שפרסם השירות הגאולוגי של ארצות הברית (USGS), נראית התפרצות עוצמתית של הר הגעש "קִילוֹאָה" (Kīlauea) שבהוואי. נהרות של לבה רותחת ניתזים בעוצמה מתוך לוע ההר, מתפשטים לכל עבר ומבעירים את הקרקע - מחזה שמזכיר כמה איתנים כוחות הטבע, וכמה אפס האדם לעומתם.

אך מי שמביט לא רק דרך עדשת המצלמה אלא גם בעיני הלב - שואל את עצמו שאלה עמוקה יותר: מהיכן נובעת עוצמה שכזו? מה פשר האש הבוקעת מבטן האדמה?

הכוח שמאחורי האש - לא במקרה, לא בטבע, אלא ברצון עליון

חז"ל לימדו אותנו: "צפה הקב"ה בתורה וברא את העולם". משמעות הדברים עמוקה - כל תופעה, כל תנועה, כל אירוע בטבע, אינו מקרי. הוא תוצאה של חוקיות אלוקית מדויקת. לא 'כוחות טבע' עיוורים, אלא רצון מכוון של הבורא.

רש"י כותב בפרשת נח על הקשת בענן: "אות ברית היא" - סימן מהשמים, זכר לברית. והלא גם אש שיוצאת מבטן האדמה יכולה לשמש כ"אות", כתמרור אזהרה או כקריאה להתבוננות.

הר געש - דימוי רוחני לאדם

המדרש בספר "ילקוט שמעוני" רומז כי יש דמיון עמוק בין האדם לבין האדמה: "כי עפר אתה ואל עפר תשוב". וכשם שבאדמה יש כוח גנוז - כך גם בלבו של כל אדם מסתתרת לבה פנימית, תשוקה, סערה, ולעיתים גם כעס. השאלה היא: האם אותה אנרגיה מתפרצת וגורמת הרס - או שמא מכוונת בעדינות, מחממת ומאירה?

התפרצות הר געש מזכירה לנו עד כמה אנו נדרשים ל"ריסון" ולכיוון של הכוחות שבקרבנו. כאשר הלבה זורמת בתעלה מוגדרת - היא יכולה ליצור קרקע פורייה. אך כשהיא מתפרצת ללא שליטה - התוצאה עלולה להיות חורבן.

בין חורבן ליצירה - כך נולדו איים שלמים

האי הוואי עצמו, כמו רבים מאיי האוקיינוס השקט, נוצר מהתפרצויות געשיות בעבר. הלבה התקררה, הפכה לקרקע, ועליה צמחו עצים, פרחים, חיים. הנה כי כן - גם דבר שנראה הרסני, עשוי בטווח הארוך להיות חלק ממהלך של בריאה. כך גם בחיינו: לא פעם משבר - הוא תחילתה של בנייה.

והארץ תתן קולה - ולא במקרה

במסכת ברכות (דף נ״ט עמוד א׳) מובא כי כאשר אדם שומע רעידת אדמה עליו לומר: "ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם". ומבארים רבותינו: אין זו ברכה על הפחד - אלא על ההתפעמות. על הזכות לראות, גם מתוך מרחק אלפי קילומטרים, את גבורת הבורא בחוש.

המצלמות קלטו - אך הלב של היהודי שואל: האם גם אני מרגיש את ה' בלב האדמה? האם התעוררתי?