מרגישים עייפים כל הזמן? זה עלול להיות צליאק - גם בגיל 50+

מחלת הצליאק (Celiac Disease), אותה מחלה אוטואימונית הקשורה לחשיפה לגלוטן, אינה חדשה למערכת הרפואה, אך בשנים האחרונות מתבררת תמונה חדשה ומפתיעה: לא רק ילדים וצעירים מאובחנים בה, אלא גם מבוגרים בגילאי ארבעים, חמישים ואף מעבר לכך, לעיתים מבלי שהופיעו תסמינים קליניים קלאסיים.

לא רק רגישות אלא פגיעה אוטואימונית

צליאק היא מחלה אוטואימונית, כלומר מערכת החיסון תוקפת את רקמות הגוף עצמו, במקרה זה את רירית המעי הדק, בעקבות חשיפה לגלוטן, חלבון המצוי בדגנים כמו חיטה, שעורה ושיפון. הפגיעה במעי מובילה להפרעה בספיגת רכיבי תזונה חיוניים, בראשם ברזל, חומצה פולית, ויטמין B12 וסידן.

בשונה מאלרגיה או רגישות לגלוטן, מדובר במצב רפואי לכל דבר. הגורם למחלה אינו תזונתי בלבד, אלא גנטי ואימונולוגי, עם תסמינים שיכולים להיות גלויים אך גם נסתרים.

תסמינים קלאסיים ותסמינים סמויים

בעוד אצל ילדים התסמינים לרוב ברורים: שלשולים, כאבי בטן, תת משקל, עיכוב בגדילה או עייפות כרונית, אצל מבוגרים התמונה מורכבת יותר.

במקרים רבים, המחלה מתבטאת באורח שקט: אנמיה ממושכת שלא מגיבה לטיפול, נפיחות בטנית, כאבי שרירים ומפרקים, עייפות, דימומים כבדים בנשים, פריחות עוריות או תסמינים נוירולוגיים קלים, מבלי שקיים קשר מובהק לבעיות עיכול.

רופאים מדווחים על עלייה במספר החולים המאובחנים מעל גיל ארבעים. חלקם ללא כל רקע משפחתי או תסמין בולט. האבחון מתבצע לרוב בעקבות בדיקות דם שגרתיות, בהן מתגלים נוגדנים אופייניים למחלה, וברוב המקרים נדרש גם אישור באמצעות ביופסיה מהמעי הדק, דרך גסטרוסקופיה.

מה גורם לצליאק להתפרץ בגיל מאוחר

הגורם המדויק להתפרצות צליאק בגיל מבוגר אינו ידוע. עם זאת, קיימות מספר סברות מקובלות:

1. שינויים חיסוניים והורמונליים כגון לאחר הריון ולידה

2. זיהומים נגיפיים בעבר המשפיעים על מערכת העיכול או מיקרוביום המעי

3. חשיפה מוגברת לגלוטן בעקבות שינוי תזונתי מהותי

4. מצבים של סטרס נפשי ממושך

   המלצות נוספות

   הרב שלום ארוש חושף: זה מה שגורם לבן אדם לאבד את הזיווג שלו!

   מה יותר מסוכן - דבורה או צרעה?

   רגע לפני הקיץ - החיסונים נגמרו: חשש כבד מהתפרצות חדשה בישראל

במילים אחרות, אדם יכול לשאת נטייה גנטית לצליאק במשך עשרות שנים, מבלי שהמחלה תתפרץ, עד שגורם מסוים מפעיל את המנגנון.

האבחון קריטי והטיפול לכל החיים

האבחון מבוסס על שתי בדיקות עיקריות:

1. בדיקת דם לנוגדנים מסוג anti-tTG, מדויקת ברוב המקרים

2. ביופסיה מהמעי הדק באמצעות גסטרוסקופיה, לצורך אישוש סופי של האבחנה

הטיפול היחיד בצליאק הוא תזונה קפדנית נטולת גלוטן, לכל החיים. כל חשיפה מחודשת לחלבון גלוטן, גם בכמות מזערית, עלולה לגרום לתגובה חיסונית חוזרת.

רבים מהחולים חווים שיפור משמעותי לאחר שינוי תזונתי: רמות ההמוגלובין עולות, הספיגה משתפרת, תסמינים נוירולוגיים פוחתים ולעיתים אף נעלמים.

אתגר כלכלי ואתגר חברתי

לצד האתגר הבריאותי, התמודדות עם צליאק כרוכה בעלויות גבוהות. מוצרים ללא גלוטן נחשבים יקרים משמעותית מהמוצרים הרגילים, ולעיתים מצריכים רכישה מיוחדת. הדבר מכביד על משקי בית, במיוחד כשיש ילדים חולי צליאק.

לכך מתווסף גם היבט חברתי: יציאה למסעדות, טיולים, ארוחות חג. כל אלו דורשים תכנון קפדני והתאמות אישיות. חוסר בהיצע מתאים או חוסר ידע במקומות ציבוריים מקשה על ניהול אורח חיים נוח ומלא.

נכון להיום, אין בישראל סבסוד ייעודי או הכרה בביטוח הלאומי למי שמתמודד עם המחלה. בניגוד למדינות מערביות אחרות, בישראל לא ניתן מענה כלכלי סדיר לחולי צליאק.

לסיכום: מחלה נסתרת אך ניתנת לטיפול

צליאק נחשבת כיום למחלה כרונית עם שיעור תחלואה גובר, ועם פוטנציאל לפגיעה משמעותית באיכות החיים אם אינה מאובחנת בזמן.

מודעות לתסמינים בלתי שגרתיים, פנייה לבירור רפואי במקרים של אנמיה מתמשכת, עייפות לא מוסברת או תופעות עיכול כרוניות, עשויה למנוע סבל ממושך ואף סיבוכים רפואיים.

האבחון פשוט, הטיפול קיים, אך אתגרי ההתמודדות עדיין מחייבים שינוי גם במערכת הבריאות, גם בצרכנות וגם במודעות הציבורית.