“הים לא יעבור גבולו”: פלא מפגש האוקיינוסים: שיעור באמונה

בעולם הגדול לא חסרים מחזות עוצרי נשימה, אך יש רגעים שבהם העין האנושית נפגשת עם פלא שמעל ההיגיון הפשוט ומיד מתעוררת תחושה של נגיעה ביד היוצר. כך, תיעוד שהופץ לאחרונה ברשתות החברתיות מציג את נקודת המפגש בין שניים מענקי המים של כדור הארץ, האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט. במקום לראות זרימה והתערבבות טבעית, נחשף מראה מרהיב שבו מימי שני האוקיינוסים נעים זה לצד זה, אך נשארים מובחנים בצבעם ובתנועתם.

הסבר מדעי אכן קיים: ההבדלים בריכוז המלחים, בטמפרטורות ובצפיפות המים מונעים מיזוג מיידי ויוצרים קו גבול חד בין גווני התכלת הכהה של האטלנטי לבין הכחול הבהיר של השקט. אולם בעיניים מאמינות, מעבר לפיזיקה ולכימיה, מתגלה כאן מסר עמוק: “עד פה תבוא ולא תוסיף, ופֹה ישִית בגאון גליך” (איוב לח יא). חז"ל לימדו אותנו כי הבריאה מתנהלת לפי חוקים שהציב הקב"ה, וכל גבול בטבע אינו רק עובדה פיזית אלא הצהרה רוחנית שהעולם אינו הפקר אלא מנוהל ביד מכוונת.

התמונה המפורסמת מזכירה את הפסוק מתהילים: “הים ויבשה הוא עשָם” ולימדו המפרשים שכשם שיש הבדלה בין מים ליבשה כך יש הבדלה בתוך עצם יסוד המים עצמם. הניגודיות שבין אוקיינוס לאוקיינוס היא בבואה של יסוד גדול: בורא העולם שם גבולות ברורים גם במקום שבו העין חושבת שצריך להיות ערבוב.

בפרקי אבות נאמר “הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבֵרה: דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון”. חז"ל מלמדים אותנו שכל פרט בטבע יכול להיות שיעור מוסרי. אם מים שאין להם דעת שומרים על גבולותיהם ומכירים את מקומם, על אחת כמה וכמה האדם, נזר הבריאה, צריך ללמוד להציב לעצמו גבולות, לדעת מהו תפקידו ומהי שליחותו בעולם.

הפלא הזה הוא גם רמז לאחדות מתוך נבדלות: שני אוקיינוסים שונים נפגשים, כל אחד שומר על זהותו ובכל זאת שניהם מהווים יחד את ים העולם. כך גם עם ישראל מול אומות העולם, שוכן בתוכם אך שומר על ייחודו ועל ייעודו. וכדברי הנביא ישעיהו: “ועמֵך כולם צדיקים, לעולם יירשו ארץ”.

הרגע הזה שבו השמיים משתקפים במים ושני עולמות כחולים נוגעים אך לא נבלעים זה בזה הוא הזמנה להתבוננות. המדע יפרט מנגנונים פיזיקליים אך לב המאמין יראה כאן את החותם של “עושה פלא”.