האב גסס ובנו לא ענה, ואז זה קרה: הרב יהונתן ענבה בסיפור מצמרר ליום כיפור

זהו סיפור מטלטל על אב גוסס ובנו המרוחק, הממחיש את עוצמתו של קשר ושל החמצה, ומעורר אותנו להתבונן בקשר שלנו עם אבינו שבשמיים רגע לפני יום הכיפורים.

הסיפור מתחיל בבית החולים הדסה עין כרם, שם שוכב יהודי יקר ברגעיו האחרונים. הרב פרידמן, שהוזעק למקום, מנסה לתקשר עם החולה שכבר אינו מגיב. כשהרב שואל אותו על משפחתו, ניצת בחולה זיק אחרון של חיים. "יש לי את דודי," הוא לוחש, ומתחיל לספר על בנו שהיה ילד צדיק, אך לאחר פטירת אמו נטש את דרך התורה והמצוות.

האב מספר בכאב על נסיונותיו לדבר אל ליבו של בנו, על החברים הרעים שהקיפו אותו ועל הרגע בו הקרע הפך לתהום. "דודי, הבטחת לי שתלך בדרכה של אמא," התחנן האב. תשובתו של הבן שברה את ליבו: "אבא, גם אמא הבטיחה לי שהיא תחזור בריאה ושלמה". מאותו הרגע דרכיהם נפרדו, ודודי עזב לארצות הברית והפך לאיש עסקים מצליח.

הרב פרידמן מנסה לחייג לבן, אך הקו תפוס שוב ושוב. כוחותיו של האב אוזלים והוא מבין שלא יזכה לדבר עם בנו. במילותיו האחרונות הוא מבקש מהרב: "תאמר לדודי שאני אוהב אותו," זועק "שמע ישראל" ונופח את נשמתו.

דקות ספורות לאחר מכן, הטלפון מצלצל. על הקו נמצא דודי, שתוהה מדוע אביו התקשר. הרב מבשר לו את הבשורה המרה ומוסיף: "אבא שלך רצה לומר לך רק דבר אחד, שהוא אוהב אותך, אבל היית תפוס בטלפון".

המסר מהדהד בעוצמה לקראת היום הקדוש: הקדוש ברוך הוא מתקשר אלינו כל הזמן, והוא מחכה שנענה. יום הכיפורים הוא ההזדמנות שלנו להרים את השפופרת, לבקש סליחה ולומר לו כמה אנחנו אוהבים אותו, לפני שיהיה מאוחר מדי. בואו נענה לשיחה הזו, והוא יחתום את כולנו לחיים טובים ולשלום.