לדלות את האוצרות שלנו מהבאר, גם כשהכל נראה סתום

השליחות בראי הפרשה - חוקת

איך לדעת לדלות את האוצרות שלנו מהבאר?

בפרשתנו מסופר על פטירת שני האנשים שליווי את עם ישראל, גדולים באישיותם - מרים הנביאה ואהרן הכהן. עם פטירת מרים הנביאה עם ישראל נאלץ להסתגל למציאות חדשה, מורכבת יותר - באר מרים נעלמה, זו שסיפקה להם מים במשך 40 שנה.

כשאהרן הכהן נפטר - נעלמים ענני הכבוד. הקב"ה מבקש מהעם להספיד את אהרן והבן שלו, אלעזר, מצווה להיות ממשיך דרכו.

"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם": כשהיה משה בתיבה, הצילה אותו אחותו מרים בכך שהשגיחה עליו מרחוק. בזכות המעשה הזה, סיפק הקב"ה באורח נס מים במשך 40 שנה במדבר.

לעומת זאת, העם ששהה במדבר לא הרגיש שכל המתנות האלו הם ניסים.

מה מסמלת הבאר של מרים?

בארה של מרים לא הייתה באר מהמניין, היא ליוותה את העם לכל מקום שאליו הם הלכו. וברגע שהעם חנה, היא הייתה מתמקמת לצידו. בנוסף, הבאר מסמלת מקור מים חיים שבלעדיו העם לא היה יכול לשרוד. ומעבר לעניין ההיסטורי - הבאר היא הדברים שאנחנו מתייחסים אליהם כמובן מאליו, עד שהם נעלמים לנו.

כמה פעמים קורה לנו שיש בחיינו "באר מים חיים" - מתנות, יכולות, כישרונות, הישגים, חוזקות, ועד כמה אנחנו חושבים שזה רגיל? עד כמה אנחנו לא מייחסים להם חשיבות?

מה אתה עשיר או עני?

אנחנו נוטים לייחס חשיבות למאורעות חריגים שקורים בחיינו. אבל יש שני סוגי אנשים בתוך כל סיטואציה, שקורית לטוב או למוטב: יש אנשים שהם עשירים בדעת - הקב"ה נותן להם כוח להמשיך ולעשות, לפעול בכל הכוח לעבר המטרה, בכל מצב נתון. ויש אנשים עניים - הם טוענים שהם לא יכולים, שאין בכוחם לנצל את ההזדמנות שנפלה בחלקם, גם כשיש הזדמנות בחלקם.

אדם עשיר יודע לנצל כל מצב. גם אם הוא עובר תקופה לא פשוטה, הוא יודע להודות ולהסתכל על הכוס המלאה.

אז מי אתם?