שיקום במיליארד שקל: סורוקה מחכה לתקציב – והמדינה עדיין מתלבטת
הפגיעה בבית החולים סורוקה. (צילום: Dudu Greenspan/Flash90)

חדשות בריאות

שיקום במיליארד שקל: סורוקה מחכה לתקציב - והמדינה עדיין מתלבטת

הטיל האיראני פגע בלב מערכת הבריאות הדרומית, ועכשיו מתחיל הקרב הבא - הקרב על הכסף. מאחורי הקלעים: מאבק בין משרדי הממשלה על מימון ההקמה מחדש של המרכז הממוגן

אלעד צור
הוספת תגובה
שיקום במיליארד שקל: סורוקה מחכה לתקציב – והמדינה עדיין מתלבטת
הפגיעה בבית החולים סורוקה. (צילום: Dudu Greenspan/Flash90)
אא

הפגיעה הישירה שספג בית החולים סורוקה במהלך ימי הלחימה מול איראן - אירוע חסר תקדים בעומקו ובעיתויו - חשפה פערים מטרידים בהיערכות של מערכת הבריאות הלאומית לאירועי חירום קיצוניים. הטיל, שנפל בשטח המרכז הרפואי, גרם להרס נרחב באגף האשפוז, פגע בתשתיות חיוניות והשבית מחלקות שלמות - אך הודות להיערכות מוקדמת ולהורדת מאושפזים למרחבים ממוגנים, נמנע אסון חמור יותר.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שביקר בזירה מיד לאחר הפגיעה, תיאר את ממדי הנזק כ"אדירים", וציין כי חלקים נרחבים מבית החולים נפגעו, לרבות בניין הפנימיות, אגף הניתוחים, חדרי אשפוז ומערכת המעליות. לדבריו, "הנחיות ההתגוננות שיושמו בשטח הצילו את חייהם של עשרות אנשים".

בימים שלאחר הפגיעה החל סורוקה, מרכז-העל היחיד בנגב, בתהליך שיקום מהיר - אך דרכו עוד ארוכה. על פי הערכות, הנזק הכספי הכולל חוצה את רף המיליארד שקל, והמוסד הרפואי פועל כעת בהיקף מצומצם, תוך ניסיון להחזיר לפעולה את המחלקות הקריטיות. חדרי הלידה, חדרי הניתוח והמיון - ממשיכים לפעול, אך הנהלת בית החולים מבקשת מהציבור להימנע מהגעה לא הכרחית.

מנכ"ל משרד הבריאות הודיע על כוונה להשקיע לא רק בשיקום אלא גם בבנייה מחדש ובחיזוק משמעותי של תשתיות בית החולים. לדבריו, "התוכנית כוללת הקמה של בניין מרכזי ממוגן, שיאפשר לבית החולים לתפקד גם תחת אש - מתוך תפיסה שזוהי לא הפעם האחרונה שבה תידרש המערכת לעמוד במבחן דומה".

האירוע המחיש באופן כואב את הצורך האקוטי בהאצת פרויקטים למיגון כלל מערכת הבריאות בישראל. נכון לעת זו, קיימות כ-7,240 מיטות ממוגנות ברחבי המדינה, לצד 2,916 מיטות עם נגישות למיגון - אך הפערים בפריסה ובתפקוד ניכרים. במשרד הבריאות מבטיחים כעת "קפיצת מדרגה", הכוללת תוספת מיטות ממוגנות, שדרוג חניונים תת-קרקעיים כמרחבי אשפוז, והרחבת תשתיות בבתי חולים מובילים נוספים, דוגמת הלל יפה, שמיר ואיכילוב.

המכה שספג סורוקה, לצד מאות הפצועים והמפונים מאז תחילת המבצע, חידדה גם את הצורך בשיתופי פעולה בין בתי חולים. כך, ניתוחים שתוכננו להתבצע בבתי חולים מהמרכז בוצעו בפועל באגפי ניתוחים ממוגנים של מוסדות פרטיים כמו אסותא, במסגרת מערך של "ערבות הדדית רפואית", כהגדרת משרד הבריאות.

במשרד הבריאות מציינים כי ייערך תחקיר מקיף על התנהלות המערכת במהלך ימי הלחימה, מתוך כוונה להפיק לקחים. בר סימן טוב סיכם: "המערכת הוכיחה יכולת תגובה גבוהה, אבל אנחנו נחושים להבטיח שבפעם הבאה נהיה הרבה יותר מוכנים, עם תשתית איתנה שמותאמת למציאות הביטחונית החדשה".

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי