יהדות
צבי יחזקאלי מוכר לציבור בעיקר כעיתונאי נועז וכפרשן חריף לענייני ערבים, כזה שנכנס ללבנון, מדבר ערבית שוטפת, ומביא את מאחורי הקלעים של המזרח התיכון - בלי פילטרים. אבל מאחורי דמות התקשורת הקשוחה, מסתתר אדם שעבר מסע עמוק לא פחות - מסע אישי, פנימי, רוחני.
במפגש שקט אך טעון במשמעות בבת עין - יישוב הררי בגוש עציון, שידוע כמעוז לבעלי תשובה - פגשתי את צבי לשיחה גלויה על הדרך שחצה בין מבצע צבאי לראש השנה באומן, בין טלוויזיה להתבודדות, ובין חיים רועשים לאמת שקטה.
"מי שמחפש אמת - לא יכול להפסיק עד שהוא מוצא. אבל לפעמים זה אומר ללכת לבד, נגד מה שהכרת כל החיים."
"אנחנו נפגשים כאן, בבת עין. המקום הזה הוא בשבילי לא רק בית, אלא תחנה במסע. באתי לפה לשבת אחת - הרגשתי נשמה יתרה. אמרתי: פה אני רוצה להיות."
במשך דקות ארוכות הוא משתהה בנוף, נושם, שותק. "בת עין זה מקום שבו בעלי תשובה מרגישים שייכים. כי בעלי תשובה לא מתערבבים. הם שבט בפני עצמם. כל אחד בא עם התרמיל שלו, והכאב שלו, וההארה שלו."
אבל הדרך לא הייתה מהירה. "הבנתי שאני יהודי רק כשהבנתי שאם אני לא מחזיק בזהות שלי - אני מתפרק. זה לא עוד ערך. זו ההגדרה של כל מה שאני."
לדבריו, תהליך התשובה שלו לא היה מהיר, ולא 'מובנה': "לקח לי זמן. אני לא אחד שקופץ למים בלי לבדוק את העומק. אני רוצה להבין. לטעום. לבד. בלי כפייה, בלי מסגרות."
כאן נכנס לתמונה אדם מיוחד: רבי קלמן. "פגשתי אותו לגמרי במקרה, באומן, אחרי מלחמת לבנון. הייתי בדרך להודו. בכלל לא תכננתי להישאר. ופתאום - מפגש עם דמות שלא מחפשת להרשים. הוא לא אמר לי 'תשמור שבת'. רק 'תיטול ידיים'. זה הדהים אותי.
הוא היה אמיתי. לא ניסה להפוך אותי למישהו אחר. להפך - הוא אמר לי: אני אעזור לך להיות אתה, לא כמוני. זה משפט ששינה לי את כל הדרך."
כשאני שואל על התהליך, הוא עונה בכנות נדירה: "בדקתי אותו. את קלמן. בשקט. בלי שהוא ידע. האם מה שהוא אומר, זה גם מה שהוא עושה? כי ראיתי כבר הרבה דיבורים. אני בא מהתקשורת, מהמודיעין, מהשטח - אני יודע לזהות אמת.
והאיש הזה - היה לו משהו. לא חיפש להחזיר אותי בתשובה. חיפש אמת."
בין הודו לאומן, בין יוגה להתבודדות - הוא מבדיל: "הודו זה אור גנוב. אתה מרגיש דברים - אבל זה לא שייך לך. אצל רבנו - אתה נכנס דרך שער. אתה עובר תהליך. אתה מתבונן. אתה מתפלל. אתה לא מדלג."
אבל התהליך, אומר יחזקאלי, צריך להיות מתוך רצון. לא מתוך פחד, לא מתוך לחץ. "יש אנשים שחוזרים בתשובה כי אין להם ברירה - אבל אין להם רצון. ואז הם נראים דתיים, אבל מבפנים - אבודים. אני הבנתי שאני צריך לבנות את הרצון. לאט, אבל אמיתי."
כשהוא מדבר על עצמו היום, הוא לא מציג את עצמו כצדיק או רב: "אני עוד מחפש. כל יום. כל בוקר. אבל עכשיו - אני יודע לפחות לאן אני הולך. אני כבר לא בורח מעצמי."
לרכישת הספר לחצו כאן >> https://zviyehezkeli.com/
את כלה? זה קל מזמינים עכשיו ערב הפרשת חלה קדוש או חוג בית >>> לחצו כאן עכשיו!
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו