להציץ לראות על מי צועקים, מותר?!

היה פעם אופה שהלך והתלונן בבית המשפט על החלבן שלו. "אתה מרמה אותי!" הוא הטיח בו בכעס. "אני משלם על קילו חלב ואתה נותן לי רק 900 גרם!"

השופט בדק במאזניים, ואכן - האופה צדק. החלב שקל פחות מקילו. החלבן נראה מבולבל ונבוך. "אדוני השופט", אמר, "אני איש פשוט, אין לי משקולות בבית. כל בוקר אני קונה שני כיכרות לחם מהאופה הזה - ושם אותם על צד אחד של המאזניים. בצד השני אני מוזג חלב עד שיש איזון. אז אם חסר משקל - הבעיה היא בלחם שקניתי, לא בחלב שאני מוכר".

מי שחשב שהוא הנפגע - התגלה דווקא כמי שעיוות את המידה. ההאשמה הקשה שהטיח בחלבן, חזרה אליו כמו בומרנג.

כמה פעמים קורה לנו בחיים שאנחנו בטוחים שהבעיה נמצאת אצל מישהו אחר, כשבעצם היא מתחילה אצלנו?

מישהו מדבר אלינו בטון לא נעים - מיד אנחנו מתייגים אותו כ"חצוף". חבר לא מחזיר הודעה - "הוא מזלזל בי". מכר לא מזמין אותנו לאירוע - "הוא סנוב".

אבל האמת היא שהצד השני הוא בן אדם בדיוק כמוך, ולפעמים הוא פשוט עייף, עסוק, ביישן או מתמודד עם משהו שאנחנו לא יודעים עליו. מי שבעצם בונה סיפור שלם על התנהגותו - זה אנחנו.

הבעל שם טוב הקדוש מלמד שכל מה שאדם רואה בזולתו - "זה רמז לעבודה הפנימית שהוא צריך לעשות בעצמו". במילים פשוטות, כשמשהו מפריע לי אצל מישהו אחר - זה סימן שיש לי עבודה לעשות באותו תחום בעצמי.

זו תובנה שיכולה לשנות חיים. כי מי שבאמת לוקח אחריות על עבודת ה' שלו בעולם לא עסוק כל היום בלשפוט אחרים, אלא בלהתבונן פנימה. הוא לא שקוע בניסיון לתקן את כל העולם - אלא את עצמו.

אם נתרגל להסתכל על הסביבה בעין טובה יותר, לא רק שנרגיש טוב יותר, אלא נהפוך לאנשים שהסביבה נהנית להיות לידם. הילדים שלנו ילמדו מאיתנו דרך אחרת לדבר. הבית שלנו יתמלא בשיח נקי, מעודד ומפרגן. והכי חשוב - גם נרגיש יותר שמחה! כי אדם שרואה טוב - חי טוב.

אז מהיום, כשאתה רואה משהו "מלוכלך" אצל מישהו אחר - שאל את עצמך: אולי זו רק השתקפות? אולי זו בעצם הזדמנות בשבילי להתנקות?

בהצלחה!