גם כשכולם רואים את אותו הדבר – הפירוש שלך עלול להפוך לעבירה. מקרה יומיומי בנתב"ג חושף את עומק הזהירות הנדרשת בדיבור, והלקח ממרים הנביאה שמלמד: פירוש שלילי = לשון הרע
כשאין אפשרות לברוח מהשיחה - ויש חשש מתגובה עוינת, ההלכה נותנת שלוש פעולות פשוטות שיכולות להציל אותך מאיסור שמיעת לשון הרע
מרצה משתמש באדם מוכר כדוגמה למי שהתעצל בלימודיו ונכשל - האם מותר הלכתית להציג כך אדם באור שלילי? ההלכה מבהירה: לשון הרע מותר רק בשני מקרים בלבד
דוד המלצר רק רצה להבין על מי צועקים, אבל עצם ההאזנה וההצצה הפכו אותו לשותף לעבירה של קבלת לשון הרע
הסיפור משוק מחנה יהודה שמעורר שאלה הלכתית מפתיעה - והרבנים קובעים: גם רמיזה עלולה לאסור
סבתא שמעוני היקרה סובלת משכחה קשה, והנכדים תוהים: אם היא שוכחת כל דבר מיד, האם מותר "לשחרר" ולספר לה סיפורי רכילות ולשון הרע - רק בשביל ההווי?
דינה וחנה יצאו נסערות ממפגש משפיל עם מנהלת יומרנית - אך האם מותר להן לדבר על כך ביניהן? ההלכה מבהירה: לשון הרע - גם כשמתבקש - נשאר לשון הרע
האמא שחגגה בת מצווה מפוארת הופתעה לגלות תקלה חמורה בקינוחים. עכשיו היא שואלת: לדווח לבעלים - או לשתוק כדי לא לגרום לפיטורים? התשובה ההלכתית המלאה בפנים
לא כל ביקורת מותרת: גם אם בעל המקצוע לא עמד בציפיות - אם לא גרם נזק ממשי, אסור לספר על כך לאחרים. ההלכה מזהירה: ביקורת כזו עלולה להיחשב לשון הרע גמור
רועי, מלצר מסור, סירב לדרישת הבוס לדבר לשון הרע על מסעדה סמוכה - ופוטר במקום. ההלכה ברורה: גם כשמדובר בפרנסה, אסור לעבור על איסורי תורה