מה הקשר בין לחץ נפשי לרעידות גופניות?
במצבי לחץ, הגוף מפעיל את המערכת הסימפתטית - זו המערכת שאחראית על תגובת הילחם או ברח.
האדם מגיב בחרדה כאילו הוא בזמן מלחמה, ולכן הוא חווה סימפטום גופני שאמנם לא מתאים למציאות - אבל כן מתאים לחוויה של האדם: חווית החרדה, הלחץ והבהלה.
-
קצב הלב מואץ
-
לחץ הדם עולה
-
השרירים נדרכים
-
והגוף כולו עובר למצב של דריכות קיצונית, כאילו יש מצב מסוכן - אפילו שהסכנה היא רק במוח, בלב ובדמיון של האדם
הרעד נוצר לעיתים קרובות כי:
-
יש עודף אדרנלין
-
השרירים מתכווצים בתנוחה מתוחה ודרוכה
-
אין פורקן טבעי למתח - ואז מופיעות תופעות גופניות כמו רעד
חרדה - ביטוי פיזיולוגי
אנשים שסובלים מחרדות או דחק נפשי עמוק מדווחים על:
-
רעד בידיים
-
רעד ברגליים
-
רעד בלתי נשלט לפני מבחן, הופעה, שיחה חשובה וכדו’
מתח כרוני ותשישות עצבית
כאשר אדם חי לאורך זמן בלחץ נפשי מתמשך, ללא הרפיה:
-
מערכת העצבים נשחקת
-
מופיעים תסמינים של חוסר ויסות עצבי
-
רעד הוא ביטוי מובהק של גירוי יתר עצבי
אפשרות רפואית: רעד פסיכוגני
קיים גם אבחון רפואי בשם רעד נפשי - כלומר, רעד שמופיע אצל אנשים בריאים פיזית, אך נגרם ממתח נפשי, טראומה, דיכאון סמוי או חרדה.
הנפש והגוף - מעגל חוזר
-
אדם מרגיש לחץ
-
מופיע רעד בגוף
-
הוא נבהל מהרעד - וחווה עוד יותר לחץ
-
הלחץ מחריף את הרעד
זהו מעגל שלילי - שדורש עצירה, מודעות, נשימה והרפיה כדי לשבור אותו.
הטיפול:
-
מודעות עצמית - לדעת שהרעד לא מסוכן אלא תגובה נורמלית
-
נשימות עמוקות - הרגעה פיזית של הגוף
-
עבודה על מקורות הלחץ - עיבוד רגשי או טיפול קוגניטיבי
-
פעילות גופנית - עוזרת לפרוק אדרנלין ולהרגיע את השרירים
-
במקרים קיצוניים - התייעצות רפואית או פסיכולוגית
רעידות בגוף הן לא תמיד סימן למחלה - לעיתים הן הדרך של הגוף לומר: "אני במתח, ואני צריך עזרה."









