מה הקשר בין לחץ נפשי לרעידות גופניות?

במצבי לחץ, הגוף מפעיל את המערכת הסימפתטית - זו המערכת שאחראית על תגובת הילחם או ברח.
האדם מגיב בחרדה כאילו הוא בזמן מלחמה, ולכן הוא חווה סימפטום גופני שאמנם לא מתאים למציאות - אבל כן מתאים לחוויה של האדם: חווית החרדה, הלחץ והבהלה.

  • קצב הלב מואץ

  • לחץ הדם עולה

  • השרירים נדרכים

  • והגוף כולו עובר למצב של דריכות קיצונית, כאילו יש מצב מסוכן - אפילו שהסכנה היא רק במוח, בלב ובדמיון של האדם

הרעד נוצר לעיתים קרובות כי:

  • יש עודף אדרנלין

  • השרירים מתכווצים בתנוחה מתוחה ודרוכה

  • אין פורקן טבעי למתח - ואז מופיעות תופעות גופניות כמו רעד

חרדה - ביטוי פיזיולוגי

אנשים שסובלים מחרדות או דחק נפשי עמוק מדווחים על:

  • רעד בידיים

  • רעד ברגליים

  • רעד בלתי נשלט לפני מבחן, הופעה, שיחה חשובה וכדו’

מתח כרוני ותשישות עצבית

כאשר אדם חי לאורך זמן בלחץ נפשי מתמשך, ללא הרפיה:

  • מערכת העצבים נשחקת

  • מופיעים תסמינים של חוסר ויסות עצבי

  • רעד הוא ביטוי מובהק של גירוי יתר עצבי

אפשרות רפואית: רעד פסיכוגני

קיים גם אבחון רפואי בשם רעד נפשי - כלומר, רעד שמופיע אצל אנשים בריאים פיזית, אך נגרם ממתח נפשי, טראומה, דיכאון סמוי או חרדה.

הנפש והגוף - מעגל חוזר

  1. אדם מרגיש לחץ

  2. מופיע רעד בגוף

  3. הוא נבהל מהרעד - וחווה עוד יותר לחץ

  4. הלחץ מחריף את הרעד

זהו מעגל שלילי - שדורש עצירה, מודעות, נשימה והרפיה כדי לשבור אותו.

הטיפול:

  1. מודעות עצמית - לדעת שהרעד לא מסוכן אלא תגובה נורמלית

  2. נשימות עמוקות - הרגעה פיזית של הגוף

  3. עבודה על מקורות הלחץ - עיבוד רגשי או טיפול קוגניטיבי

  4. פעילות גופנית - עוזרת לפרוק אדרנלין ולהרגיע את השרירים

  5. במקרים קיצוניים - התייעצות רפואית או פסיכולוגית

רעידות בגוף הן לא תמיד סימן למחלה - לעיתים הן הדרך של הגוף לומר: "אני במתח, ואני צריך עזרה."