הרמ"א: פוסק הדור שוויתר על חיבור מרהיב למען אחדות העם

יהודים ברחבי העולם מציינים הערב (חמישי) את יום ההילולא של הרשב"י, אך גם את יום פטירתו של הרמ"א - רבי משה איסרליש זצ"ל, מגדולי הפוסקים בכל תולדות עם ישראל. דמותו של הרמ"א מלווה את הפסיקה האשכנזית זה מאות שנים, ובכל קהילה, בכל בית כנסת ובכל דף שו"ע, ניכרת חתימתו הברורה.

רבי משה איסרליש נולד בשנת ה'רפ"ה (1525), ובבגרותו שימש כרבה הראשי של קהילת קרקוב והקים בה את ישיבת "הרמ"א", שנחשבה לאחת מהישיבות המרכזיות של דורו. בית הכנסת הרמ"א וציונו בקרקוב הפכו מאז למוקדי עלייה לרגל. 

הרמ"א נודע בעיקר בזכות חיבורו ל"שולחן ערוך" של מרן רבי יוסף קארו. מתוך רצון לאחד את פסיקות אשכנז עם ספרד, ויתר הרמ"א על "שולחן ערוך" משלו, שחיבר מעצמו, ובחר לכתוב את החיבור הנלווה ל"שולחן ערוך" - "המפה" - שבו פירט את המנהגים והפסיקות שנהגו בקהילות אשכנז, בצמוד לדבריו של מרן. 

במהלך השנים הפך השולחן ערוך על ה"מפה" שבו לנדבך היסוד של עולם ההלכה היהודי כולו. בכך, יצר הרמ"א אחדות נדירה בין מסורות פסיקה שונות - מבלי למחוק את הייחודיות של כל עדה ועדה.

הפסיקות של הרמ"א, לצד גישתו המכילה, נלמדות עד היום בכל בית מדרש. אך גדולתו הייתה לא רק בלמדנות, אלא גם במידות, בהנהגה ובניסיון לגשר על פערים בין זרמים, מסורות וקהילות.

בדורנו, המסר של הרמ"א מהדהד בעוצמה: אפשר לחלוק - מבלי להילחם. אפשר להנהיג - מבלי לבטל אחרים.