ל"ג בעומר מתקרב: איך לשמור על עיני הילדים מסביב למדורה?

עבור ילדים רבים, ל"ג בעומר הוא הרבה מעבר לחג - זה ערב מלא הרפתקאות: מדורות מהבהבות, שירים סביב האש, תחרויות מי יביא את הקרשים הכי גבוהים, ואינספור רגעים של התרגשות משותפת עם חברים. אך בתוך כל השמחה הזו, ישנו גורם אחד שחומק לעיתים מתשומת הלב - הסכנה לעיניים. האיבר הרגיש והפגיע ביותר בגוף עלול להפוך בן רגע מקור לחוויה קשה ואף טראומתית.

בכל שנה מדווחות מחלקות החירום על ילדים, ולעיתים גם מבוגרים, שנפגעו באזור העיניים כתוצאה מגצים עפים, גחלים מתפצחים, חומרים כימיים שנשפכים או שבבים שהתעופפו ברוח. לא אחת, פגיעות כאלה נתפסות כשטחיות אך מתבררות בהמשך כעמוקות, כאשר זיהום, כוויה או שריטה בקרנית עלולות להוביל לפגיעה ארוכת טווח בראייה.

הסיכון גובר כאשר ילדים מתקרבים למדורה יתר על המידה, משחקים בקרבתה ללא השגחה, או משליכים לתוכה חפצים מסוכנים - בקבוקי זכוכית, פחיות תרסיס או שאריות דלק. אלו לא רק משחררים חומרים רעילים בעת השריפה, אלא עלולים לגרום לפיצוץ שמטיל רסיסים חדים במהירות עצומה, ישירות לגובה העיניים.

כדי למנוע אסון - הכלל הראשון הוא נוכחות מבוגר אחראי. לא משנה מה גיל הילדים, אסור להשאירם ללא השגחה בשטח שבו בוערת מדורה. נוסף לכך, חשוב להקפיד על מרחק של שני מטרים לפחות מהאש, ולוודא שלא נעשה שימוש בחומרי בערה מאולתרים שעלולים להצית התלקחות מסוכנת.

גם תנאי השטח משחקים תפקיד: רוחות ערב, אפילו קלות, נושאות איתן גיצים ואפר בוער. הישיבה סביב המדורה צריכה להיעשות תוך התחשבות בכיוון הרוח - עם הגב אליה - כדי להקטין את החשיפה לעיניים. במקרים של שימוש בעדשות מגע - מומלץ מאוד להעדיף משקפיים בערב הזה, הן בשל הסיכון להתייבשות העדשה בעין, והן בשל היעדר הגנה ממשית מפני רסיסים.

ובמקרה שפגיעה בכל זאת מתרחשת - אסור לשפשף את העין גם אם קיימת תחושת כאב, צריבה או גירוד. אין להזליף טיפות עיניים ללא הוראה רפואית. אם נכנס חומר לעין, יש לשטוף בעדינות במים זורמים. במקרה של גוף זר - אין לנסות לחלץ אותו לבד. יש להגיע בהקדם לבדיקה במיון או אצל רופא עיניים מוסמך.

העיניים הן שער אל העולם. בערב כמו ל"ג בעומר - מוטלת עלינו האחריות לשמור על אותן נקודות אור קטנות שמעניקות לילדים ולכולנו את היכולת לראות, לחוות ולהתפעל. מעט ערנות, הרבה אחריות - והחג הזה יישאר חוויה בטוחה ומשמחת באמת.