סיפור אהבתם של רבי עקיבא ורחל: שיעור לנפש בימי הספירה

אהבה של אמונה בראי ימי ספירת העומר

במהלך ימי ספירת העומר, תקופה בה אנו מתבוננים פנימה ומתקנים את תכונות הנפש, בולט במיוחד הסיפור הנוגע ללב של רבי עקיבא ורחל. זהו סיפור של אהבה שאין בה רק רגש- אלא חזון, הקרבה והכוח לראות את הבלתי נראה.

רחל- אשה כשרה העושה רצון בעלה

רחל, בתו של אחד מעשירי ירושלים, כלבא שבוע, ראתה בעקיבא רועה צאן פשוט, את אותו פוטנציאל " אור גדול לישראל" ולא את מה שראו כולם-"בור ועם הארץ". היא האמינה בו עוד לפני שהוא האמין בעצמו.

למרות התנגדות אביה, נישאה לו- מתוך בחירה בחיי עוני. המדרש מתאר איך חיו בצניעות קיצונית, עד שאפילו מזרן לא היה להם. ובכל זאת אהבתה לא פחתה. במסכת נדרים נאמר:" אמרה לו : אם תלך ללמוד תורה- אני מוכנה להמתין לך 12 שנים".

רחל שראתה את הפוטנציאל והאמינה בו , גרמה לעקיבא להאמין בעצמו , ולרצות ללמוד תורה, היא זו שנטעה בו את הרצון ללמוד . דבר שלא היה קיים בו קודם.

עקיבא-עמל וענווה

עקיבא עזב את ביתו ויצא ללמוד תורה בגיל 40, לאחר 12 שנים, כשחזר, שמע את רחל אומרת לשכנותיה:" אם היה שומע לי- שילך ללמוד עוד 12 שנים". שמע- וחזר ללמוד עוד 12 שנים נוספות.

כאשר שב, לאחר 24 שנות לימוד, מלווה ב-24,000תלמידים, לא שכח את מי ששלחה והאמינה בו. וכשעמדו סביבו ההמונים שיצאו לקבלו, רבי עקיבא הכריז: "שלי ושלכם- שלה הוא"(כתובות סג,ע"א)- כל התורה שבי , וכל מה שלמדתם ממני- שייך לה.

החיבור לימי הספירה

רבי עקיבא, האיש שחי חיי אמונה, אהבה ותורה, איבד את תלמידיו בימי הספירה. " מפני שלא נהגו כבוד זה בזה"( יבמות ס"ב,ע"ב). בתוך הסיפור הטראגי הזה , ניצבת רחל- אשה אחת, שבזכותה קם דור של תורה.

האהבה של רחל ורבי עקיבא- בנויה על כבוד הדדי, הקרבה, תקווה ואמונה- היא שעור לימינו אנו, ימים של נסיונות לא פשוטים כעם וכפרט.

אנו לומדים מרחל כמה כוח טמון באשה, כמה השפעה גדולה יש לאשה על בעלה.

אני פוגשת הרבה נשים בקליניקה שלא רק שלא רואות בבעליהן את  הפוטנציאל הגלום בהם, אלא ההפך, הן מנמיכות צפיות ,ומקטינות את בעליהן בעיניהן.

נשים לא מודעות מספיק לכוח שה' נתן להן ,במיוחד בקשר הזוגי. אל תמעיטי בערך בעלך ( על אף שזה מה שנראה במציאות האובייקטיבית), היי רחל של רבי עקיבא ,האמיני בו וביכולותיו, ציירי בדמיונך את שאיפותייך מבעלך, רק את ,באמונך בו , יכולה לגרום לו להאמין בעצמו.

בתוך עולם שמקדש תוצאות מהירות, הצלחות חיצוניות, סיפורם של רחל ורבי עקיבא קורא לנו לעצור- ולבחור אחרת. הוא מלמד אותנו שזוגיות אינה רק שותפות יומיומית – אלא חזון משותף. שהכוח האמיתי לבנות בית לא טמון רק באמצעים חומריים- אלא בחכמה " נשית", באמונה ובסבלנות. רחל לא רק תמכה ברבי עקיבא- היא האמינה בו כשאף אחד אחר לא ראה את האור שבו. זו דוגמא לחכמה נשית. "חכמת נשים בנתה ביתה"...( משלי י"ד, א')

לכל אחת מאתנו יש את הבחירה להיות 'רחל 'בביתה מול בעלה וילדיה.

שנזכה לראות את הטוב שטמון בכל אחד ולהגדיל אחד את השני.