בריאות
במערך הרפואי העולמי, ניתוחי מעקפים נחשבים לסטנדרט טיפולי מוכח במקרים של מחלת לב טרשתית מתקדמת. עם זאת, חרף ההצלחה המיידית של ההליך, כשלי מעקפים ורידיים נותרים בעיה ממושכת ומשמעותית. כעת, טכנולוגיה כחול-לבן פורצת דרך מביאה בשורה של ממש למיליוני מטופלים – בארץ ובעולם.
במהלך ניתוח מעקפים, רופאים עושים שימוש בווריד הספנה – וריד ארוך הנלקח מהרגל – לצורך מעקף עורקי בלב. אך השימוש בווריד זה, למרות יתרונותיו הטכניים, כרוך בסיכון גבוה להיצרות ואף סתימה של המעקף לאחר מספר שנים. הסיבה לכך נעוצה במבנהו הטבעי: דופן דקה מדי שאינה מותאמת ללחץ הגבוה של זרימת הדם במערכת העורקית.
כעת, חברת Vascular Graft Solutions (VGS) הישראלית, בראשות ד"ר איל אוריון, מציעה פתרון טכנולוגי שנראה כי מצליח להתמודד עם הבעיה הישנה – תומכן חיצוני חדשני (External Stent) שמולבש על גבי הווריד המיועד לשמש כמעקף, ומעניק לו עמידות ארוכת טווח. התוצאה: ירידה דרמטית באירועים לבביים וסיבוכים חוזרים.
"אנחנו יודעים כבר עשרות שנים שהוורידים רגישים לפגיעות לאורך זמן", מסביר פרופ' גיל בולוטין, מנהל מחלקת ניתוחי לב בבית החולים רמב"ם. "הפתרון הזה מונע מהמעקף להתרחב, מייצב את זרימת הדם ומונע התפתחות מחלה בדפנות. זו קפיצת מדרגה אמיתית."
היעילות של התומכן הוכחה במסגרת מחקר קליני מקיף שהוצג לאחרונה בכנס השנתי של איגוד מנתחי בית החזה האמריקני (AATS) בסיאטל, וכן בכנס מקצועי ברמב"ם שעסק בעתיד הטיפול בחולי לב. המחקר כלל יותר מ-3,000 חולים, מתוכם 789 קיבלו את ההתקן החדש ו-2,205 שימשו כקבוצת ביקורת.
הממצאים: כבר בשנה הראשונה נרשמה ירידה של 42% בשיעור האירועים הקרדיאליים המשמעותיים בקרב אלו שטופלו באמצעות התומכן. הנתון המרשים נשמר גם לאחר חמש שנים, עם הפחתה של 30% בסיכון. כמו כן, הצורך בצנתורים חוזרים היה נמוך משמעותית בקבוצת ההשתלה.
השתלת התומכן, המתבצעת במהלך הניתוח הקונבנציונלי, נמשכת פחות משתי דקות ואינה דורשת ציוד מיוחד או הכשרה נרחבת. ה"שרוול" המתכתי נלבש על הווריד לאחר הוצאתו מהרגל ולפני השימוש בו כמעקף בלב. התוצאה היא תמיכה פיזית שמדמה את התנאים הפיזיולוגיים של עורק – ובכך מאריכה את חיי המעקף.
"זה נראה פשוט, אבל ההשפעה קלינית דרמטית", מדגיש פרופ' בולוטין. "מדובר בפריצת דרך שיכולה לחולל שינוי משמעותי בכל ניתוח מעקפים עתידי."
הטכנולוגיה, שפותחה בישראל ונבחנה בארבעה מחקרים רחבי היקף בארה"ב ובאירופה, כבר קיבלה אישור רגולטורי לשימוש קליני באירופה ובישראל. כעת היא ממתינה לאישור ה-FDA בארה"ב.
ד"ר אוריון, יוזם הפיתוח: "אנחנו גאים שהמחקר שהחל בארץ הוביל לתוצאות קליניות כה חזקות. זהו מאמץ מדעי של מעל לעשור – וכעת הבשורה מגיעה לחדרי הניתוח."
"השנה לא תגיעו לרשב"י? אנחנו נהיה שם בשבילכם!" לחצו כאן עכשיו למסירת שמכם!
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו