נפוץ כמו עקיצה – מדבק כמו שפעת: הזיהום הקיצי שהורים חייבים להכיר

בין שמשות האביב להמולת הקיץ, חוזרים איתם גם תופעות בריאותיות עונתיות – ואחת מהן, שמוכרת כמעט לכל הורה לילדים קטנים, היא מחלת העור הקרויה בשפת הרופאים "אימפטיגו", ובשפת היום-יום – "גלדת".

מדובר בזיהום שטחי של העור, אשר נגרם לרוב על ידי חיידקים נפוצים – סטפילוקוקוס זהוב או סטרפטוקוקוס פיוגנס – חיידקים המוכרים גם מסוגים אחרים של דלקות גוף.
המחלה אינה מסוכנת ברוב המקרים, אך היא מדבקת מאוד, יכולה להופיע בפתאומיות – ובמקרים מסוימים גם להסתבך.

למה דווקא עכשיו? קיץ, חום, לחות – וסביבה צפופה

בימי הקיץ, כשהילדים מרבים להשתובב בחוץ, משתתפים בקייטנות, משחקים בגני השעשועים או בבריכות – מתרבים גם הסיכויים לפצעונים, עקיצות, שריטות, וחיכוך חוזר עם ילדים אחרים.
כל אלו יוצרים כר נוח להחדרת החיידק אל העור – במיוחד כאשר הוא נחשף או מגורה.

מוסיף על כך המנהג ללכת עם בגדים קצרים, לשבת על משטחים לא תמיד נקיים, ולחלוק מגבות או צעצועים. כל אלו הופכים את תקופת הקיץ לעונת השיא של המחלה.

מהם הסימנים? כך תזהו את האימפטיגו

הרופאים מבחינים בין שני מופעים עיקריים של המחלה:

1. אימפטיגו לא-בולוסי (הנפוץ יותר) – מתחיל בנקודות אדומות קטנות, ומתפתח לגלדים בצבע דבש. מופיע לרוב סביב האף, הפה, הידיים או הרגליים. לעיתים מופיע כתוצאה מעקיצה או שפשוף קודם.
2. אימפטיגו בולוסי (שכיח בעיקר בתינוקות) – מתבטא בשלפוחיות מלאות נוזל, שעלולות להתפוצץ ולהשאיר אחריהן גלדים פתוחים. לא תמיד נדרשת טראומה מוקדמת – והמחלה עלולה להתפרץ פתאום.

כיצד המחלה מתפשטת? ומהם מקורות ההדבקה?

ההדבקה נעשית במגע ישיר עם אזור נגוע, או דרך פריטים משותפים כמו מגבות, צעצועים, כריות או בגדים.
המקום הרגיש ביותר להפצת החיידק – הוא אזור האף. ילדים המנגבים את אפם באופן לא נקי או "חופרים" באף, עלולים להפיץ את הזיהום לפניהם או לידיהם.

מומלץ לדעת: חיידק הסטרפטוקוקוס יכול לשכון על פני העור גם עשרה ימים לפני הופעת סימנים קליניים – ולכן חשוב לגלות ערנות מוקדמת גם בשלב השקט שלפני ההתפרצות.

מה הסכנות? מתי צריך להיזהר במיוחד?

למרות שמדובר בזיהום שטחי בדרך כלל, חשוב לא להקל ראש:
במקרים מסוימים האימפטיגו עלול להוביל ל:

• הופעת מורסות תת-עוריות
• צלקות כתוצאה מגירוד או חיטוט בפצעים
• הישנות הזיהום אצל הילד או הדבקת בני משפחה נוספים
• ובמקרים נדירים – סיבוכים חמורים כמו דלקת בכליות או זיהום בדם

מה הטיפול?

• במקרים קלים: משחות אנטיביוטיות מקומיות כמו מופירוסין או פוסידין יספיקו.
• במקרים חמורים או מפושטים: טיפול אנטיביוטי דרך הפה ל־5 עד 7 ימים, לפי הוראת רופא.
• כאשר מדובר בזיהום חוזר, ייתכן צורך בבירור רפואי וטיפול מניעתי לבני הבית.

בנוסף, חשוב לקצר ציפורניים, למנוע גירוד, ולהקפיד על לבישת בגדים המסתירים את האזורים הפגועים. חשיפה לשמש בזמן החלמה עלולה להחמיר את מצב העור ולהשאיר כתמים.

הילד חזר לחיים? כך חוזרים גם לשגרה

ילד שקיבל טיפול אנטיביוטי רשאי לשוב לגן או לבית הספר 24 שעות לאחר תחילת הטיפול, ובלבד שהגלדים התייבשו, הפצעים כוסו ואין עדות להפרשות חדשות.

במובן החינוכי, ראוי להסביר לילדים על חשיבות השמירה על הגוף, ולהחדיר תודעה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" – גם בגיל צעיר.
שיח בגובה העיניים, חינוך לנטילת ידיים, מניעת גירוד, וחלוקה מודעת של מגבות או בגדים – עשויים לצמצם הדבקה, ולעודד את הילד לקחת אחריות על גופו כבר מגיל רך.