מחקר חדש: טכניקות לשליטה באכילה משפיעות גם על האיזון הרגשי

במה שנראה תחילה ככלי פשוט ויעיל להתמודדות עם אכילה רגשית - מתגלה כחרב פיפיות נפשית. בעשור האחרון הלכה והתחזקה מגמה בקרב חוקרי פסיכולוגיה התנהגותית: ניסיונות לעצב מחדש את ההתייחסות שלנו למזון, מתוך הבנה שהאופן שבו אנחנו תופסים אותו - משפיע ישירות על מידת המשיכה והתיאבון.

הרעיון פשוט: אם תדמיין שהמאפה המתוק שראית עכשיו יוביל אותך להשמנה, או שהוא דוחה למראה, ייתכן שתחשוק בו פחות. ואכן, שורה של מחקרים הצביעה על ירידה מובהקת בתיאבון לאחר שינוי כזה של הפרשנות. אך כעת, חוקרים ישראלים מבקשים להתריע - לתופעה הזו יש גם צד אפל.

השינוי שאינו נגמר בצלחת

דוקטורנטית בשם מראם סעד, יחד עם פרופ’ נועם ויינבך מאוניברסיטת חיפה, הובילה מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Appetite, ובו ביקשו להבין מה המחיר הנפשי של המנגנון הזה. בניסוי שביצעו, נחשפו המשתתפים למאכלים אהובים ועתירי קלוריות - כשבמקרים מסוימים הם התבקשו לייחס להם תכונות שליליות (כמו תחושת גועל או השמנה צפויה), ובאחרים התבוננו בהם ללא הדרכה.

אך כאן הגיע הממצא המטריד: לאחר שתרגלו חשיבה שלילית כלפי האוכל, המשתתפים לא רק שדיווחו על ירידה בתיאבון - אלא גם נטו לפרש גירויים ניטרליים כשליליים. כך למשל, תמונות רגילות של אנשים ברחוב נתפסו לפתע כמעוררות תחושת דיכאון. ההשפעה הרגשית גלשה הרחק מעבר לאוכל - והשפיעה על תפיסת המציאות עצמה.

תחושת דכדוך כמנגנון שליטה?

השלב הבא של המחקר חשף נדבך נוסף: מסתבר שהירידה בתיאבון לא נובעת רק מהשינוי הקוגניטיבי, אלא גם - ואולי בעיקר - מהשינוי הרגשי. רגשות שליליים שנוצרו בעקבות ההסתכלות השלילית על המזון - היוו את הדלק שהוביל להפחתת החשק לאכול.

מבחינה מדעית זו תובנה מרתקת, אך מבחינה קלינית - היא עשויה לעורר דאגה. טכניקות שמבוססות על העצמת רגשות שליליים, מזכירות אסטרטגיות המוכרות מעולם הפרעות האכילה - שם שליטה נוקשה באוכל מלווה לא אחת בסבל רגשי מתמשך.

איפה עובר הגבול בין שליטה לאובדן איזון?

המסקנות מהמחקר עשויות להשפיע על הגישות הקיימות בטיפול בהשמנת יתר. גם אם שינוי פרשנות עוזר להפחית אכילה בטווח הקצר, המחיר הנפשי עלול להיות כבד. גישות שמבוססות על יצירת רגשות של דחייה, אשמה או פחד כלפי אוכל - עלולות להביא לתוצאה הפוכה: פגיעה באיזון הנפשי, והחמרה של הדפוסים הבעייתיים עצמם.

אולי הגיע הזמן לבחון מחדש את הדרך בה אנו מבקשים לשלוט באכילה - לא דרך רגשות קשים, אלא דווקא דרך קבלה, מודעות ואיזון.