האיש שהפך את הקור לכוח-על – וזה מה שהוא מלמד את העולם

בעוד רובנו עושים הכול כדי להתחמק מקור – מצטיידים במעילים עבים, מתווכחים על הטמפרטורה של המזגן ונבהלים כשנגמרים המים החמים באמצע המקלחת – יש מי שהפך את הקור לאורח חיים. וים הוף, הולנדי בן שבעים, מתמסר למים קפואים כאילו היו בריכת קיץ, מטפס על הרים מושלגים במכנסיים קצרים ורץ מרתונים בטמפרטורות שמתחת לאפס.

למה הוא עושה את זה? ואולי השאלה המסקרנת יותר היא – למה כל כך הרבה אנשים הולכים בעקבותיו?

האיש ששובר שיאים

הוף, שנודע בכינוי "איש הקרח", מחזיק בשלושה שיאי גינס וביותר משלושים שיאי עולם שקשורים לעמידות בתנאי קור קיצוניים. את היכולות הלא-שגרתיות שלו הוא מייחס לשיטה שפיתח, המבוססת על טכניקות נשימה, חשיפה מבוקרת לקור ותרגול מנטלי.

לטענתו, שיטה זו מאפשרת לכל אדם להחזיר לעצמו יכולות טבעיות שנשחקו עם השנים – כמו ויסות חום הגוף, חיזוק מערכת החיסון ושליטה טובה יותר ברמות מתח. הוא לא רק מספר על כך – הוא גם מאפשר למדענים לבדוק אותו. בעשור האחרון נערכו עשרות מחקרים אקדמיים כדי להבין איך הוא מצליח לעמוד בקור קיצוני, והאם כל אחד מאיתנו יכול ללמוד ממנו משהו.

לנשום, להתקרר, להתחייב

השיטה של הוף נשענת על שלושה עקרונות:

1. תרגולי נשימה – סדרות של שאיפות ונשיפות עמוקות ומהירות, שמלוות בעצירות נשימה.
2. חשיפה לקור – מתחילים במקלחות קרות ומתקדמים לאמבטיות קרח.
3. מחויבות מנטלית – עבודה על כוח הרצון ושימוש בדמיון מודרך כדי להתמודד עם מצבי קיצון.

לפי ד"ר רוהין פרנסיס, קרדיולוג שחקר את השיטה, השילוב בין הנשימות לקור מייצר בגוף תהליכים מעניינים. הנשימות יוצרות שינוי בהרכב הדם ומקהות את תחושת הכאב, תוך שהן גורמות לגוף להתחיל להתחמם מבפנים. כשהגוף פוגש את הקור, מערכת ההגנה הטבעית שלו כבר "מוכנה לקרב", והתוצאה היא שחרור של חומרים מרגיעים ומשככי כאבים, לצד תחושת אופוריה.

בנוסף, העבודה המנטלית היא זו שמסייעת לאנשים להתמיד בתרגול ולהתגבר על האינסטינקט הראשוני של בריחה מהקור. מחקרים מצאו כי יכולת ההתמודדות שלנו משתפרת משמעותית ככל שאנחנו מתרגלים יותר.

לא רק לקור – אלא לכל סוג של לחץ

הוף טוען שהשיטה שלו לא נועדה רק כדי להתמודד עם קור, אלא כדי לעזור לנו להסתגל טוב יותר לכל מצב של לחץ. הגוף שלנו התפתח לאורך אלפי שנים להתמודדות עם תנאים קשים, אבל הקדמה והנוחות הרחיקו אותנו מהיכולות הטבעיות האלה.

תרגול השיטה, הוא אומר, מחזיר לגוף את היכולת לווסת את עצמו – בין אם זה מול קור, לחץ נפשי או עייפות. המדע מגבה חלק מהטענות שלו: מחקרים הראו כי השיטה עשויה לתרום להפחתת מתח, חיזוק כוח הרצון, שיפור איכות השינה ואפילו להקל על מחלות נשימתיות ודלקות פרקים.

מצד שני, לא כל ההבטחות של הוף קיבלו אישור מדעי. למשל, אין מספיק ראיות לכך שהשיטה מחזקת את המערכת החיסונית בטווח הארוך או משפרת ביצועים ספורטיביים. עם זאת, מה שכן הוכח הוא שהשיטה עוזרת לאנשים להרחיב את גבולות היכולת שלהם ולגלות על עצמם דברים חדשים.

לגלות מה הגוף מסוגל לעשות

אחת התגליות המעניינות של המחקרים היא שלא צריך להיות אתלט או מומחה כדי להצליח. אנשים ללא כל ניסיון גופני, אחרי זמן קצר של תרגול, הצליחו לטפס על הרים קפואים בבגדים קלים, בזמן שיא. זה לא שהם הפכו חסינים לקור – אלא שהגוף שלהם למד להגיב אליו אחרת.

וזו אולי התרומה הכי גדולה של השיטה – היא גורמת לנו להבין שהגוף שלנו מסוגל להרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, ושאם ניתן לו את הכלים הנכונים, נוכל להתמודד עם אתגרים שלא חלמנו עליהם.

אז אולי לא כולם רצים מיד לטבול בקרח, אבל הרעיון של יציאה מהאזור הנוח ואימון הגוף להתמודדות עם מצבים קשים – בהחלט שווה מחשבה.