מבין כולם - הקב"ה בוחר מועמד אחד ויחיד

המועמד שנבחר

"הוא קיבל תמיכה רחבה של הציבור"? "מדוע הוא נבחר"? "מה הכישורים המיוחדים שיש לו"? אלו רק חלק מהשאלות האקטואליות השבוע, ואין כוונתי לבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו השבוע, אלא לבחירתו של בצלאל לתפקיד – בונה המשכן, כפי שקוראים על כך בפרשתנו, פרשת כי תשא.

בתחילת הפרשה אנו קוראים שהקב"ה מבשר על בחירת בונה המשכן למשה: "רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה" (לא, ב). נשאלת השאלה, מדוע פנה אליו הקב"ה ופתח במילה 'רְאֵה'?

מבאר האברבנאל שהיתה מחלוקת בקרב בני ישראל, מי יבצע את מלאכת המשכן וכליו. משה רבינו הסתפק, משום שרבים רצו לבצע את המלאכה החשובה והייחודית. עיקר התלבטותו במינויו כאחראי על המלאכה, היתה משום קרבתו המשפחתית. בצלאל היה נכד של מרים אחותו (היה בנו של אורי בן חור, שהיה בנה של מרים). משה חשש שמא יאמרו בני ישראל שמינה את עצמו למלך, את אהרן אחיו לכהן גדול, את בני אהרן לכהנים ואת בצלאל נכד אחותו הפקיד על מלאכת המשכן. מסיבה זו אמר הקב"ה למשה 'רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל', הקב"ה אמר לו: ראה ברוח הקודש שעליך, שבצלאל ראוי למלאכה זו. בכך השיב לכל מי שהסתפק או חשב לערער על מינוי חשוב זה.

אודות חכמת בצלאל ותבונתו הרבה תיארו חז"ל וכתבו: "אמר רב יהודה אמר רב: יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ... אמר רבי יוחנן: אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה, שנאמר 'יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה' (דניאל ב, כא)".

בתיאור ייחודו של בצלאל כתבה התורה: "בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה". מהוספת המילים 'וּבְכָל מְלָאכָה', ניתן ללמוד על ייחודו של בצלאל. שכן יש חכמים, שמבינים בחכמות רבות, אולם יש מלאכה אחת או יותר שאינם שולטים בה. בשונה מהם, בצלאל היה חכם בכל מלאכה. התורה כתבה 'וּבְכָל מְלָאכָה', בתוספת האות ו' במילה 'וּבְכָל', להדגיש זאת.

חכמינו לימדונו שאין שלימותו במלאכה אחת, ולא בשאר המלאכות. למדנו מכאן שבצלאל היה מומחה במלאכות השונות, נוסף על שלימותו בחכמה ובתבונה ובדעת.

מפרשת בחירת בצלאל לבונה המשכן אנו למדים כלל נוסף וחשוב בבחירת מנהיג ציבור. חז"ל אומרים: "אמר רבי יצחק: אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור, שנאמר 'רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל'. אמר לו הקב"ה למשה: משה, הגון עליך בצלאל? אמר לו: ריבונו של עולם, אם לפניך הגון, לפני לא כל שכן? אמר לו: אף על פי כן, לך אמור להם. הלך ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו: אם לפני הקב"ה ולפניך הוא הגון, לפנינו לא כל שכן?" (ברכות נה ע"א).

הדמוקרטיה לא הומצאה בדור שלנו. דברי חז"ל אלו הם הבסיס לתוקפן וחשיבותן של בחירות דמוקרטיות, שמבטאות את רצון העם והסכמתו למנהיג שייבחר. "נמלכים בציבור", נוטלים עצה מהציבור, וכתוצאה מכך נבחר איש הציבור.

ואכן מצינו זאת גם בפסקי ההלכה. החתם סופר (שו"ת חושן משפט ח"ה, סימן יט) נשאל האם יש תוקף למינויו של רב שהתמנה ע"י השלטון? בתשובתו הביא החתם סופר גמרא זו והוסיף: "מעתה ישפוט אדם, אם בצלאל שהיה מלא בחכמה ובתבונה ובדעת, ציווה עליהם הקב"ה ע"י שלוחו הנאמן משה רבנו ע"ה, ולא רצה להכריחם להתמנות, שלא בשאלת פיהם ורצונם, ואיך יתמנה שום אדם בשום התמניות, מבלי שאלת פי ורצון רוב הקהל"!!!