האם יום כיפור מכפר על כל העבירות?

במאמר איך חוזרים בתשובה? הבהרנו שאדם שחוזר בתשובה מיד מתקבל לפני הקב"ה, והוא נעשה "אהוב ונחמד, קרוב וידיד" לאלתר. אך עדיין צריך לכפר על מה שחטא.

בתלמוד (יומא פו.) מובא שיש ארבעה חילוקי כפרה. כלומר ישנם ארבע רמות של חטא, ולפי רמת החטא, כך קושי הכפרה עליהם. 
וכך מסכמם הרמב"ם בהלכות תשובה (א, ד): אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל הַכּל וְעַצְמוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵן מִתְכַּפְּרִים לִשְׁעָתָן וְיֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁאֵין מִתְכַּפְּרִים אֶלָּא לְאַחַר זְמַן. כֵּיצַד? עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ, וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר (ירמיה ג-כב) 'שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם' וְגוֹ'.

עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת וְלֹא מִיתַת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר (ויקרא טז-ל) 'כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם'. עָבַר עַל כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין וְיִסּוּרִין הַבָּאִין עָלָיו גּוֹמְרִין לוֹ הַכַּפָּרָה. וּלְעוֹלָם אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְּמוּרָה עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִין, וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר (תהילים פט-לג) 'וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם'.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלֹּא חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם בְּשָׁעָה שֶׁעָבַר אֲבָל הַמְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה וְהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים וְהוּא עוֹמֵד בִּתְשׁוּבָתוֹ וּבָאוּ עָלָיו יִסּוּרִין אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְּמוּרָה עַד שֶׁיָּמוּת. אֶלָּא תְּשׁוּבָה יוֹם הַכִּפּוּרִים וְיִסּוּרִין שְׁלָשְׁתָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְכַפֶּרֶת שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כב-יד) 'וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת' וְגוֹ' (ישעיה כב-יד) 'אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן':

נמצא אפוא, שיום כיפור מכפר על מצוות עשה שאין בהם כרת, כדוגמת מי שאיבד זמן קריאת שמע ותפילה, או לא הניח תפילין וכיו"ב, ועל מצוות לא תעשה שאין בהן כרת, דהיינו כל איסורי התורה ('לא תעשה') שאין בהם מיתה או כרת. אולם על מצוות לא תעשה שיש בהם מיתות בית דין וכרת, כדוגמת מי שאינו שומר טהרת המשפחה, או מחללי שבת וכיו"ב, יום כיפור אינו מכפר, אלא הוא רק 'תולה', ורק יסורין בר מינן מכפרים.

אך צריך האדם לידע שני דברים: האחד, שכל זה למי ששב מיראה, אבל אדם ששב מאהבה, אין לו את כל חילוקי הכפרה הללו, ומיד כששב מאהבה, מתכפרים לו כל עוונותיו, ואינו זקוק ליסורין שיכפרו עליו.

ועוד דבר חשוב, גם מי שלא זכה לתשובה מאהבה, אלא מיראה (שגם זה הוא דבר גדול לאין שיעור, ואין להקל בו ראש כלל ועיקר),יכול הוא להמיר את היסורין שצריכים לבוא עליו, בלימוד ועיסוק בתורה הקדושה, שהתורה מכפרת עון. ואשרי השוקד על דלתות התורה לילה ויומם, שאף העבירות החמורות מתכפרות בלימודו, וכמו שאמרו חז"ל (ילקוט שמעוני הושע סי' תקכב),אמר הקב"ה חביב עלי תלמוד תורה שלכם יותר מכל הקרבנות שבתורה, ומכל הזבחים שזבח שלמה לפני, שנאמר כי טוב יום בחצרך מאלף בחרתי, דכתיב אלף עולות יעלה שלמה.

וכן אמרו בר"ה (יח.) בזבח ובמנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בתורה. ואשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו. ואמרו עוד חז"ל (ויקרא רבה פרשה כה סי' א),נאמר בתורה עץ חיים היא למחזיקים בה, אמר רב הונא אם נכשל אדם בעבירות חמורות ונתחייב מיתה בידי שמים, מה יעשה ויחיה, אם היה למוד לקרות דף אחד יקרא שני דפים, ואם היה למוד לשנות במשנה פרק אחד ישנה שני פרקים, ואם אינו למוד לקרות ולשנות ילך ויעשה גבאי של צדקה ויחיה.

וכן כתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער ד אות יא) אם עבר אדם על כריתות ומיתות בית דין, ושב בתשובה, אע"פ שאינו מתכפר לו לגמרי בלא יסורין (כדאיתא ביומא פו.),מכל מקום הצדקה מגינה מן היסורים, "ותלמוד תורה כנגד כולם", שנאמר (משלי טז ו),בחסד ואמת יכופר עון, אמת זו תורה, שנאמר (משלי כג, כג),אמת קנה ואל תמכור.

האם יום כיפור מכפר על כל עוונותיו של האדם? צפו