על השולחן בחדר העבודה הייתה מונחת מחברת ירוקה, סגורה היטב. בכל פעם שחני עברה לידה, היא הרגישה צביטה של היסוס. המחברת הכילה את כל הסיכומים והרעיונות שצברה כשסיימה בהצטיינות לימודי עיצוב וסידור שולחנות - ידע עשיר שנותר במגירה בשל החשש 'לקפוץ למים'.
בזמן שקראה בספר מקצועי מעולם ה־NLP, היא נחשפה לעקרון מרכזי: המוח שלנו פועל כמו מערכת ניווט - כשמזינים בו רק חששות וספקות, הוא נשאר במקום, אך ברגע שמגדירים מטרה חיובית, מפורטת, מדידה וקצובה בזמן, הוא משרטט מסלול לפעולה. התובנה הזו עוררה בה רצון חזק לנסות וליישם את העיקרון באופן מיידי בחייה.
היא פתחה את המחברת והחלה לעבור על הדפים. הטכניקות המפורטות והרעיונות עדיין קרנו מאותה אנרגיה ראשונית. היא הבינה שלהמשיך להרגיש תסכול לא יעזור לה להתקדם, והחליטה לקחת את התחושה הזו ולהפוך אותה לנקודת זינוק. היא לקחה עט ופתחה עמוד חדש.
כדי שהמטרה תעבוד היא וידאה שהיא תואמת את יכולותיה, ואז רשמה: "בעוד שלושה שבועות אעביר סדנה ניסיונית ראשונה לקבוצה מצומצמת של בנות צעירות, כצעד ראשון לפני סדנאות לנשים". היא פירטה את הצעדים והבינה שפעולה קטנה של פרסום ראשוני כבר היום, כמו הודעה קצרה לשתים-שלוש אימהות או מכרות, היא תחילת ההגשמה בפועל.
ככל שהעט נע, החששות התפוגגו והדרך הפכה לברורה. כשסיימה לכתוב, היא הרגישה תנועה חדשה של התחדשות וציפייה. הלימודים מהעבר הפכו לתכנית עבודה מגובשת ולמפה ברורה אל העתיד.
✍️ נא לשמור על שיח מכבד, ללא לשון הרע, רכילות או פגיעה בזולת. תגובות שאינן עומדות בכללים יימחקו.