חושבים שבקשת עזרה מעידה על חוסר אמונה? כדאי שתחשבו שוב

ביטחון בה' ובקשת עזרה מהזולת לא סותרים אחד את השני. כי ביטחון אמיתי הוא לא לשבת ולחכות לנס, אלא לעשות את המוטל על האדם ולמסור את התוצאה בידי שמיים.

הקדוש ברוך הוא שולח ישועה דרך רופא, מטפל, חבר, יועץ. מי שמסרב להיעזר בשם האמונה, עלול להפוך את הביטחון לתירוץ לפחדים שלו, ואת הגאווה לצדקות. במקום לבקש עזרה, לגלות את מידת הענווה, האדם משתמש בכוח הביטחון.

בקשת עזרה היא לא הודאה ש"אני אדם חלש", אלא הודאה ש"אני לא כול יכול". היא בונה ענווה, להכיר במוגבלות של האדם. כנות לומר מה קשה, אחריות לחפש פתרון, אומץ להסכים לקבל מאדם אחר.

דווקא מי שיודע לבקש עזרה מפסיק להעמיד פנים שהוא כול יכול, ומתחיל לבנות אדם אמיתי.

הביטחון בה' ובקשת העזרה מהאדם האחר הם לא סתירה, אלא אדרבה, הוא לא סוגד לאדם האחר, אבל הוא מבין שהוא תלוי גם באדם האחר.

וכך האדם פועל בארץ ומתפלל לשמיים. הוא משתדל בכל כוחו ויודע שהברכה היא לא בידיים שלו.

זו לא חולשה, זו עוצמה, זו אמונה. אמונה בוגרת, ביטחון ולב פתוח לקבל עזרה וסיוע בדרכי הטבע.