אתה חי את החיים שלך או עסוק במה שאחרים יחשבו עליך?

הקהל נמצא בראש של האדם. הקהל נמצא בדמיון של האדם. גם בחדר ריק אפשר לחיות מול קהל. מה יחשבו? איך אני אראה? האם מעריכים אותי? מה יגידו על מה שאני עושה?

כך נעשה האדם שחקן בהצגה שבכלל אין לה הפסקה. לפני פעולה חשובה, האדם מתחיל לדמיין מה יגידו, מה יעשו, איך יעשו.

אבל העוצמה היא שלפני פעולה חשובה ישאל האדם: אם הייתי בוחר בזה גם בלי שאף אחד היה רואה, מה הייתי עושה? מה היה הדבר הראוי לעשות?

לעולם יהיה אדם ירא שמיים בסתר ובגלוי. קודם כול בסתר, אחר כך בגלוי. מה אתה בסתר, זו העוצמה.

כי מי שזקוק לעדים ולקהל כל הזמן, לכל מעשה טוב, מתקשה לפגוש את עצמו, מי הוא באמת. הוא מתרגל לקהל ומפסיד את עצמו.

הוא מרוויח קהל, הוא מרוויח דמיון, מפסיד את החיים שלו.