ראש המודיעין המצרי דאז, עבאס כאמל, התקשר לראש הממשלה בנימין נתניהו ימים ספורים לפני מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר והעביר התרעה נוספת על הסכנה להתלקחות מרצועת עזה. כך דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" מפי גורמים בממשלה ערבית.
לפי הדיווח, זו הייתה לפחות ההתרעה השלישית שהגיעה ממצרים במהלך החודשים שקדמו לטבח. כבר ביוני 2023 הזהירו המצרים מפני המצב הנפיץ ברצועה, ובספטמבר העביר כאמל אזהרה נוספת שלפיה המצב בעזה חמור ועלול "להתפוצץ לכולם בפנים". לפי הגורמים שצוטטו, בישראל השיבו אז כי המצב נמצא בשליטה. ההתרעות המצריות נמשכו, לפי הדיווח, עד כ־48 שעות לפני המתקפה.
עם זאת, בדיווח צוין כי האזהרות לא כללו מידע ממוקד על המועד המדויק שבו חמאס עומד לתקוף או על ממדי המתקפה המתוכננת.
הפרסום מצטרף לדיווחים נוספים על התרעות שהגיעו ממדינות ערב לפני 7 באוקטובר. לפי הדיווח, גם גורמים באיחוד האמירויות היו מודאגים מההתפתחויות ברצועה ושיתפו הערכות עם ארצות הברית. בין היתר זוהה שינוי בטון של מנהיג חמאס יחיא סינוואר, לצד פגישות תכופות בין חמאס לג'יהאד האסלאמי.
נתניהו הכחיש בעבר כי שוחח עם כאמל בחודשים שקדמו לטבח או שקיבל ממנו התרעה אישית. לשכת ראש הממשלה חזרה בסוף השבוע על ההכחשה בעקבות דיווח נפרד בנושא וטענה כי נתניהו לא נפגש ולא שוחח עם כאמל בחודשים שלפני 7 באוקטובר וכי לא הועברה לראש הממשלה התרעה כזו מגורם מודיעיני ישראלי.
הדיווח מגיע על רקע הוויכוח המתמשך בישראל סביב חלוקת האחריות למחדל. נתניהו טען כי ראשי מערכת הביטחון לא העבירו אליו מידע קריטי, בעוד גורמים במערכת הביטחון דחו טענות מסוג זה.
לצד המחלוקת בדרג המדיני, הכשלים שנחשפו לאחר הטבח נגעו גם למערכת הביטחון. בין היתר עלו שאלות בנוגע למחסור במקורות אנושיים של שב"כ ברצועה, לדיווחי התצפיתניות על אימונים חריגים ולתוכנית הפלישה של חמאס, שלא נתפסה כאיום שניתן לממשו.
הדיווחים החדשים מוסיפים נדבך לשאלות סביב המידע שהצטבר לפני 7 באוקטובר והאופן שבו פורש בישראל, כאשר גם לפי הדיווח הנוכחי ההתרעות שהגיעו ממצרים לא סיפקו תמונה מדויקת של המתקפה שחמאס עמד לבצע.
