מערכת היחסים האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית עומדת בפני תקופה של חוסר ודאות, בעקבות תוצאות בחירות האמצע בארה"ב והמסרים החריגים המגיעים מבכירי הממשל הרפובליקני. ניתוח שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל" מצביע על שינוי משמעותי ביחס לישראל בשתי המפלגות האמריקניות, באופן שעלול להשפיע על הסיוע הצבאי, על שיתוף הפעולה הביטחוני ועל הגיבוי שמעניקה וושינגטון לישראל בזירה הבינלאומית.
החשש בירושלים אינו נובע רק מהתחזקות המחוקקים הדמוקרטים המבקרים את מדיניות ישראל. דווקא ההתבטאויות האחרונות של הנשיא דונלד טראמפ וסגנו ג'יי די ואנס מעוררות דאגה מיוחדת, משום שהן מלמדות כי גם בקרב הרפובליקנים מתפתח דיון מחודש על היקף המחויבות האמריקנית לישראל.
אחת ההתבטאויות המשמעותיות ביותר הגיעה ביום הבחירות, כאשר טראמפ הודיע בריאיון לרשת "פוקס ניוז" כי הסיוע הצבאי האמריקני לישראל יסתיים עד סוף השנה הנוכחית. הנשיא הסביר כי המהלך נועד להתמודד עם מסרי הבחירות של מועמדים דמוקרטים שהבטיחו לפעול להפסקת הסיוע, ובהם עבדול אל-סייד, שנבחר לסנאט מטעם מדינת מישיגן.
לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות וההפסדים שספגה המפלגה הרפובליקנית, התייחס סגן הנשיא ואנס לתסכול בציבור האמריקני מהמלחמה באיראן ומהקשרים עם ישראל, וקשר בין תחושות אלה לבין התוצאה בקלפיות.
החשש בירושלים: הגבלות על נשק ופגיעה בגיבוי באו"ם
למרות התמיכה הרחבה שישראל עדיין נהנית ממנה בקרב חברי הקונגרס, השינוי בהרכב בית המחוקקים עלול להקשות על המשך הסיוע במתכונתו הנוכחית.
דני סיטרינוביץ', חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מעריך כי הקונגרס החדש עשוי להחמיר את התנאים להעברת כספים ואמצעי לחימה לישראל. לדבריו, המחוקקים צפויים לדרוש פיקוח משמעותי יותר על השימוש בנשק אמריקני, תוך התמקדות בפעולות ישראל מול הפלסטינים.
אולם החשש אינו מסתכם בתקציבי הביטחון. לדברי סיטרינוביץ', שינוי הגישה בוושינגטון עלול לבוא לידי ביטוי גם במועצת הביטחון של האו"ם, כאשר ממשלים אמריקניים עתידיים עשויים להימנע מהטלת וטו על החלטות נגד ישראל.
בתרחיש כזה, ארצות הברית עשויה להמשיך לתמוך בהגנה על ישראל מפני מתקפות אויב, אך לצמצם את הגיבוי לפעולות צבאיות התקפיות שישראל יוזמת.
ג'וש קרסנה, דיפלומט לשעבר וחוקר בכיר במרכז משה דיין, תיאר את עוצמת החשש בישראל: "יש בישראל פאניקה בלתי נתפסת". לדבריו, ההנחה שהאמריקנים יעמדו תמיד לצד ישראל ספגה מכה קשה, וההתפתחויות האחרונות הפכו לקריאת השכמה עבור מקבלי ההחלטות.
גם ביקור הסברה כבר אינו מספיק
השינוי במפלגה הדמוקרטית ניכר גם בתגובות לניסיונות של פוליטיקאים ישראלים לשקם את הקשרים עם המחוקקים האמריקנים.
כאשר יאיר לפיד העלה הצעה לצאת לסיור בארצות הברית במטרה לחזק את התמיכה בישראל, השיב לו בראד לנדר, חבר קונגרס דמוקרטי נבחר מניו יורק, במסר ביקורתי. לנדר הבהיר כי מבחינת המחוקקים הדמוקרטים, אין די בביקורים ובהופעות פומביות, וכי הם מצפים לראות שינוי ממשי ביחס לחוק הבינלאומי ולזכויות האדם.
התגובה משקפת את עומק הפער שנוצר בין ישראל לחלקים במפלגה הדמוקרטית בעקבות המלחמה בעזה.
במשך שנים טענו מבקריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי התמקדותו בקשרים עם הרפובליקנים, ובמיוחד עם טראמפ, באה על חשבון טיפוח היחסים עם הדמוקרטים. אלא שההתפתחויות האחרונות מלמדות כי המשבר אינו מוגבל עוד למפלגה אחת.
דן שפירו, בכיר אמריקני לשעבר, העריך כי נתניהו הפך לדמות המעוררת התנגדות בקרב דמוקרטים רבים וגם בקרב רפובליקנים הקושרים בין המלחמה לבין הפסדיהם בבחירות. שפירו אף טען כי שיקום היחסים עם ארצות הברית יחייב שינוי בהנהגה הישראלית.
המשבר מזכיר את העימות ההיסטורי עם ממשל אייזנהאור
על רקע ההתפתחויות האחרונות, יש מי שמשווים את המתיחות הנוכחית למשבר סואץ בשנת 1956. באותה תקופה הפעיל נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאור לחץ כבד על ישראל בעקבות מבצע קדש, ואף איים בהטלת סנקציות.
ההשוואה ההיסטורית לא נעלמה גם מעיני המשטר האיראני. דובר מטעם משמרות המהפכה התייחס למדיניות האמריקנית הנוכחית במצר הורמוז והציג אותה בהקשר של הכישלון הבריטי והצרפתי במשבר סואץ.
עם זאת, ההיסטוריה מלמדת כי גם לאחר עימותים מדיניים חריפים הצליחו ישראל וארצות הברית לשקם את יחסיהן ולבסס מחדש את שיתוף הפעולה האסטרטגי.
המאבק על הממשלה הבאה מקבל משמעות בינלאומית
המשבר מול וושינגטון מתרחש בשעה שהמערכת הפוליטית בישראל מתקשה להגיע להכרעה בעקבות הבחירות האחרונות.
ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מנהלים מאבק על הקמת הממשלה הבאה, כאשר אף אחד מהם אינו מחזיק ברוב פרלמנטרי מובטח. נשיא המדינה יצחק הרצוג נדרש להכריע על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה.
איזנקוט נהנה ממספר ממליצים גבוה יותר, אך גם בפניו ניצבים קשיים פוליטיים משמעותיים בדרך להקמת קואליציה.
במהלך מערכת הבחירות הדגיש נתניהו את יחסיו האישיים עם טראמפ ואת חשיבותם לביטחון ישראל. כעת, לנוכח השינוי במסרים המגיעים מהבית הלבן, ניצבת סוגיית היחסים עם ארצות הברית בפני מבחן מחודש.
איזנקוט מצדו התחייב לפעול לחיזוק השותפות עם וושינגטון ולהשבת התמיכה הדו-מפלגתית בישראל. הוא הצהיר כי בכוונתו להעמיק את הקשרים בין המדינות ולקדם שיתופי פעולה אזוריים, מתוך שאיפה ליצור במזרח התיכון הזדמנויות חדשות מעבר להפסקת העימותים.
בינתיים, גם עצירת הסיוע שעליה הכריז טראמפ אינה מהלך שניתן לבצע באופן מיידי ללא קשיים. הסיוע האמריקני מעוגן בהתחייבויות קיימות, ושינוי משמעותי במתכונתו מחייב התמודדות עם החלטות הקונגרס ועם התקשרויות ביטחוניות ארוכות טווח.
המשמעות היא שהממשלה הבאה תידרש להתמודד לא רק עם האתגרים הביטחוניים מול איראן ובזירות הלחימה הנוספות, אלא גם עם הצורך לעצב מחדש את מערכת היחסים עם בעלת הברית החשובה ביותר של ישראל.
אבנר גולב, לשעבר בכיר במטה לביטחון לאומי, סיכם את הלקח העולה מההתפתחויות האחרונות באמצעות השוואה ללקחי מתקפת 7 באוקטובר. לדבריו, כפי שישראל למדה שעליה להקשיב לאזהרות המגיעות מאויביה, כעת עליה להעניק תשומת לב דומה גם למסרים שמשמיעים ידידיה.
למרות הטלטלה, התמיכה האמריקנית בישראל לא נעלמה. אולם לנוכח השינויים בקונגרס, ההתבטאויות בבית הלבן והמציאות הביטחונית המורכבת, ברור כי המשך השותפות האסטרטגית יחייב את ירושלים להיערך למציאות מדינית שונה מזו שהכירה במשך עשרות שנים.
✍️ נא לשמור על שיח מכבד, ללא לשון הרע, רכילות או פגיעה בזולת. תגובות שאינן עומדות בכללים יימחקו.