עולם התורה והקבלה התעטף הבוקר, ערב חג הסוכות, באבל כבד עם היוודע דבר הסתלקותו של הגאון הצדיק רבי דוד שלום בצרי זצוק"ל, ראש ישיבת המקובלים "השלום" ומגדולי מעתיקי תורת הנסתר בדור האחרון. בן 85 היה בפטירתו.
הבוקר התמוטט הגר"ד בצרי באופן פתאומי בביתו שברחוב הרב לנדא בבני ברק, שם התגורר בשנים האחרונות. כוחות ההצלה שהגיעו למקום פתחו בפעולות החייאה ממושכות ולאחר מכן פינו אותו לבית החולים שיבא בתל השומר כשמצבו קריטי. בבית החולים נמשכו המאמצים להצלת חייו, אולם למגינת לב נגזרה הגזרה והוא השיב את נשמתו ליוצרה.
הבשורה הקשה התפשטה במהירות בקרב תלמידיו ומכריו הרבים, ובפרט בקרב באי ישיבת "השלום" בירושלים, שהייתה במשך עשרות שנים בית לתורת הקבלה ולעבודת התפילה על פי כוונות הרש"ש.
בשנים האחרונות ידע הגר"ד בצרי תקופות של חולשה ואף נזקק למספר אשפוזים. למרות מצבו המשיך ככל שהתאפשר לו בסדרי לימודו ובעבודתו למען הרבים, במסירת תורת הנסתר, בקבלת יהודים לעצה ולברכה ובעריכת תיקונים ותפילות לישועת הכלל והפרט.
מצאצאי גדולי המקובלים
רבי דוד שלום בצרי זצ"ל נולד בירושלים בי"ד באב תש"א, בבית שהיה נטוע עמוק במסורתם של חכמי בבל. אביו היה הרה"ח רבי יוסף בצרי זצ"ל ואמו מרת ויקטוריה ע"ה.
מצד אמו היה מצאצאיהם של שניים מענקי התורה של יהדות בבל: רבנו יוסף חיים זצוק"ל, בעל ה"בן איש חי", והמקובל האלוקי רבי יהודה פתיה זצוק"ל, בעל ה"מנחת יהודה", שנודע כאחד מגדולי המקובלים בדורות האחרונים.
גם בני משפחתו נמנו עם מרביצי התורה והדיינים המפורסמים. בין אחיו: הגאון רבי עזרא בצרי, שכיהן כחבר בית הדין הגדול; הגאון רבי ששון בצרי, דיין בבית הדין "אהבת שלום"; והרב מנחם בצרי, מנהל מוסדות "סוכת דוד". בין גיסיו נמנים מרן הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א והגאון רבי יהודה מוצפי זצ"ל, ראש ישיבת "משכן שילוח".
את שנות עלומיו עשה בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים. שם זכה להסתופף בצלו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטיה זצוק"ל ולינוק מתורתם של חכמי ירושלים. במהלך השנים קיבל תורה גם ממרן הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל ומהגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל.
כבר בצעירותו נודע בשקידתו בתורה, בעיונו וביראת השמים שלו, ובהמשך הקדיש חלק מרכזי מחייו ללימוד ולהפצת תורת הקבלה.
הבית שהקים לתורת הרש"ש
מפעל חייו הגדול היה ישיבת המקובלים "השלום", שאותה הקים ברחוב תחכמוני בשכונת מקור ברוך בירושלים. שמה של הישיבה מנציח את המקובל האלוקי רבי שלום שרעבי זצוק"ל - הרש"ש.
במשך השנים נעשתה הישיבה לאחד מבתי המדרש המזוהים ביותר עם לימוד הקבלה בירושלים. בין כתליה עסקו בתפילה על פי כוונות הרש"ש, והגר"ד בצרי ערך בה תפילות ותיקונים שונים, ובהם תיקוני תשובה, תיקון כרת ופדיון נפש, וכן תפילות לישועה בענייני רפואה, זיווג, פרנסה ושלום בית.
המונים מכל רחבי הארץ ומקהילות ישראל בתפוצות הגיעו במשך השנים לישיבה ולביתו. חלקם ביקשו עצה בענייניהם האישיים, אחרים ביקשו ברכה, ורבים השתתפו במעמדי התפילה והתיקונים שערך.
המעמדים שעוררו הדים ברחבי העולם
פרק שזכה לפרסום רב בפעילותו היה עיסוקו במקרים שיוחסו ל"דיבוק", תחום שבו עסק בהמשך למסורתו של זקנו רבי יהודה פתיה זצוק"ל.
אחד המקרים שהתפרסמו ביותר התרחש באביב תשנ"ט, כאשר אישה שהוגדרה כאחוזת דיבוק הובאה לבית מדרשו. במקום נערך מעמד ממושך שכלל תפילות, תקיעות שופר, קבלת עול מלכות שמים והשבעות על פי תורת הקבלה. תיעוד האירוע הופץ לאחר מכן בהיקף נרחב ועורר עניין רב בציבור.
כעשור לאחר מכן, בחודש טבת תש"ע, נערך בישיבת "השלום" מעמד נוסף בעקבות הגעתו של אברך מברזיל שסבל, על פי המתואר, מדיבוק. הגר"ד בצרי השתתף בתפילות יחד עם בנו רבי יצחק בצרי והמקובל רבי יעקב עדס. גם אותו אירוע זכה לתהודה רבה בארץ ובתפוצות.
עשרות שנים של חיזוק הרבים
פעילותו של הגר"ד בצרי לא נותרה בין כותלי בית המדרש. במשך שנים יצא למסור שיעורים ודרשות ברחבי הארץ, שבהם הרבה לעורר על שמירת השבת, טהרת המשפחה, הצניעות ויראת שמים.
הוא נשא את דבריו בענייני השעה ללא מורא, ובפרט בנושאים שנגעו לקדושת ירושלים ולשמירת צביונה היהודי. לצד פעילותו הציבורית, אלפים הכירו אותו דווקא מן המפגש האישי - כאשר הגיעו לקבל ברכה או עצה ולהעתיר בתפילה על מצוקותיהם.
הבוקר נחתם פרק של עשרות שנים שבהן היה רבי דוד שלום בצרי זצ"ל מדמויותיה הבולטות של תורת הקבלה בירושלים. תלמידיו הרבים נותרו עם מפעל התורה שהקים ועם מסורת הלימוד והתפילה שעליה עמל במשך חייו.
פרטי מסע הלוויה, שאליו צפויים להגיע תלמידיו, רבנים, ראשי ישיבות, מקובלים והמוני בית ישראל, יפורסמו עם היוודעם.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
