תופעה יוצאת דופן מתפתחת בסין על רקע העלייה במספר הקשישים החיים בגפם: צעירים מציעים בתשלום שירותי ליווי תחת הכינוי "ילדים משותפים" או "ילדים במיקור חוץ". כך פורסם היום (ראשון) ב"וושינגטון פוסט".
במסגרת השירות מגיעים הצעירים לבתי הקשישים, משוחחים עמם, מסייעים להם להשתמש בטלפון החכם ולעיתים מלווים אותם לבדיקות רפואיות. המחיר עבור שלוש שעות נע בין 29 ל־88 דולר. לא מדובר בטיפול סיעודי או רפואי, אלא במענה לצורך בסיסי של רבים מהמבוגרים: חברה.
סון שויאנג, בן 28, עובד בחברת ההזנק Happy Home בעיר טיינג'ין שבצפון סין. לדבריו, רבים מלקוחות החברה נותרו לבדם לאחר שילדיהם הבוגרים עברו לעבוד בערים מרוחקות. חלקם סובלים מבדידות ואף מפחד מפני המוות.
"באמצעות שיחה עם צעירים כמונו", סיפר, "הם יכולים לקבל מחדש תחושה של חיוניות ולהרגיש אנרגטיים יותר".
מודעות המציעות את השירות מופיעות ברשתות החברתיות בסין, אך עדיין לא ברור עד כמה הוא נפוץ ברחבי המדינה. בניגוד לעובדי סיעוד, המלווים אינם אמורים להעניק טיפול רפואי. תפקידם לשוחח עם הקשיש, לבלות עמו, לסייע בעניינים יום יומיים או פשוט לשהות לצדו במשך כמה שעות.
ברקע ניצב שינוי דמוגרפי משמעותי. לפי תחזית ארגון הבריאות העולמי, מספר בני 60 ומעלה בסין צפוי להגיע עד שנת 2040 ל־402 מיליון, שהם כ־28% מאוכלוסיית המדינה. כבר בשנת 2021 חיו יותר ממחצית הקשישים במשקי בית ללא ילדים, ועד 2030 צפוי במדינה מחסור של כ־5.5 מיליון אנשי סיעוד לקשישים.
אחת הסיבות למצב היא מדיניות הילד האחד, שהייתה נהוגה במשך עשרות שנים. במשפחות רבות יש כיום ילד בוגר יחיד, שנדרש לשלב בין עבודתו, גידול ילדיו והטיפול בהוריו המזדקנים. מציאות זו זכתה לכינוי "דור הסנדוויץ'", המתאר בני גיל הביניים הנמצאים בין צורכי ילדיהם לבין האחריות כלפי הוריהם.
ליו צ'נג, מייסד חברת Time Bank בעיר סוג'ואו, סיפר כי הרעיון להציע "ילדים משותפים" נולד מתוך הקושי הזה. "יש לנו גם הורים מבוגרים וגם ילדים צעירים לפרנס", הסביר. "הרבה פעמים, כשאנחנו מתמקדים בטיפול בצעירים יותר, בסופו של דבר אנחנו לא מצליחים לדאוג למבוגרים".
לצד היתרונות, הכנסת אדם זר לביתו של קשיש מעוררת גם חששות. המבקרים מזהירים כי המלווים עלולים להיחשף למסמכים רגישים, בהם מידע על נכסים, תעודות זהות ומסמכי בעלות. בנוסף, מאחר שרבים מהם אינם בעלי הכשרה רפואית, הם עלולים להתקשות להגיב במקרה חירום.
החברות טוענות כי הן מנסות לצמצם את הסיכונים באמצעות סינון והכשרה של העובדים. Time Bank אף משתדלת להתאים לכל קשיש מלווה מאותו מין ומחייבת שימוש במצלמות גוף במהלך הביקורים, בהסכמת הלקוחות, כדי לתעד את המפגש במקרה של מחלוקת.
התופעה נוגעת גם במסורת הסינית, הרואה בטיפול בהורים המבוגרים חובה המוטלת על ילדיהם. האפשרות לשלם לאדם זר כדי לבצע תפקיד משפחתי מעוררת ויכוח, אך יש משפחות הסבורות כי השירות אינו מחליף את הקשר עם ההורים, אלא מסייע לשמור עליו כאשר המרחק והעבודה אינם מאפשרים לשהות לצדם.
ג'ניס יה, מורה בת 36 מסוג'ואו, שוכרת מלווים מטעם Time Bank כדי שיבקרו את הוריה המתגוררים במחוז אנחווי. "אם מישהו יכול ללוות את ההורים המבוגרים שלך ולשמח אותם, אני לא רואה בזה שום דבר רע", אמרה. לדבריה, השירות "מקל על הבדידות הפנימית שלהם".
גם הרשויות בסין אינן ממהרות לעצור את המודל. השנה הן הציעו להרחיב את שירותי הסיוע ההדדי לקשישים כך שיגיעו ל־70% מאזורי המדינה עד 2030. במקביל, חברות טכנולוגיה מפתחות רובוטים שיסייעו למבוגרים במשימות שונות, מקניות ועד משחק שחמט.
לפי התחזיות שהובאו בדיווח, עד 2031 תהפוך סין ל"חברה מזדקנת מאוד", הגדרה למדינה שבה לפחות חמישית מהאוכלוסייה היא בת 65 ומעלה. האתגר אינו רק העלייה בתוחלת החיים, אלא גם המספר המצומצם יחסית של צעירים שיוכלו לתמוך באוכלוסייה המבוגרת.
למרות הפוטנציאל, חלק מהקשישים עדיין חוששים להזמין אדם זר לביתם. עובד בן 24, המציע בסופי השבוע שירותי תמיכה רגשית, סיפר כי לעיתים יש בפלטפורמה יותר מלווים זמינים מהזמנות. Time Bank מטפלת כיום בכמאה הזמנות בחודש, ומייסדה מקווה להגדיל את המספר ל־650.
לדבריו, המטרה אינה להחליף את המשפחה אלא להפוך את הסיוע והחברה לנגישים יותר. "אנחנו מדמיינים עתיד שבו טיפול ביתי בקשישים יהיה קל כמו להזמין אוכל הביתה", אמר.
