הסיכוי של אדם ממוצע להיפגע מברק במהלך חייו עומד על כ-1 ל-15,300, אבל סיפור חייו של רוי סאליבן נראה כאילו נכתב בניגוד לכללי הסטטיסטיקה. פקח היערות מווירג'יניה נפגע מברק לא פחות משבע פעמים במהלך חייו, שרד את כולן וזכה לכינוי "מוליך הברקים האנושי".
הפגיעה הראשונה התרחשה בשנת 1942, כאשר סאליבן שהה במגדל תצפית. הברק שפגע בו גרם לו לאבד את הציפורן בבוהן, אך זו הייתה רק תחילתה של סדרת אירועים יוצאת דופן.
כמעט שלושה עשורים חלפו עד לפגיעה הבאה. בשנת 1970 נפגע סאליבן מברק בזמן שנהג במשאית. הוא איבד את הכרתו וגבותיו נשרפו.
שנתיים לאחר מכן הגיע הברק פעם נוספת. הפעם היה סאליבן בתוך תחנת הפקחים כאשר נפגע ושיערו עלה באש. האירוע הותיר בו פחד כבד, ובעקבותיו החל להחזיק באופן קבוע דלי מים במכוניתו.
ניסה לברוח מהסערה, הברק הגיע אליו
בשנת 1973 הבחין סאליבן בענן סערה וניסה להתרחק ממנו באמצעות מכוניתו, אלא שגם הפעם הוא לא הצליח להימלט. ברק פגע בראשו ושיערו עלה שוב באש. דלי המים שהחזיק ברכב אפשר לו לכבות את הלהבות.
בשנת 1976 נפגע פעם נוספת וסבל מפגיעה בקרסול, וגם האירוע הזה לא היה האחרון.
בשנת 1977, בזמן שדג באגם, נפגע סאליבן שוב מברק. אלא שהאירוע החריג קיבל תפנית נוספת: זמן קצר לאחר הפגיעה הגיח דוב מהיער וניסה לקחת את הדג שתפס.
סאליבן, שעדיין היה מטושטש ומפויח מפגיעת הברק, נאלץ להבריח את הדוב באמצעות מקל.
בסך הכול שרד פקח היערות שבע פגיעות ברק שונות, כשהוא סובל לאורך השנים מכוויות ופציעות אך נותר בחיים. רצף האירועים החריג הכניס אותו לספר השיאים של גינס.
הסיפור הפך למוכר כל כך, עד שלפי המתואר גם חברים ועמיתים לעבודה חששו לעיתים לשהות בקרבתו בזמן מזג אוויר סוער, מחשש שהברק הבא יגיע כאשר יהיו לידו.
למרות שבע הפעמים שבהן נפגע מהשמיים ושרד, סאליבן הלך לעולמו בשנת 1983, בגיל 71, בנסיבות אישיות שלא היו קשורות כלל למזג האוויר.
