לא באמת רעבים? מחקר חושף מה עלול לגרום לנו לפתוח שוב את המקרר

יום מתוח בעבודה, תחושת עצב או אפילו שעמום עלולים להסתיים מול המקרר, גם כאשר כלל איננו רעבים. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת "Appetite" בחן את תופעת האכילה הרגשית ומצא קשר בינה לבין היכולת שלנו להתמודד עם רגשות.

אכילה רגשית מתרחשת כאשר אדם פונה לאוכל בעקבות לחץ, עצב, חרדה או רגשות אחרים, ולא בשל רעב פיזי. לפי הנתונים המובאים במחקרים, התופעה נוגעת לכ-40% עד 45% מהמבוגרים ולכ-30% מבני הנוער.

עם זאת, עצם האכילה בעקבות מצב רגשי אינה מוגדרת כהפרעה פסיכולוגית ואינה בהכרח מעידה על בעיה. אוכל ממלא תפקיד גם בחוויות הרגשיות שלנו, החל מאכילה בזמן עצב או לחץ ועד לארוחות שמלוות אירועים משמחים.

הקושי עשוי להתחיל כאשר הפנייה לאוכל הופכת לתגובה כמעט אוטומטית למצוקה ולדרך העיקרית להתמודד עם רגשות. האוכל אמנם עשוי לספק נחמה מיידית, אך לעיתים ההקלה קצרה ובהמשך יכולה להופיע תחושת אשמה, בזמן שהרגש שהוביל לאכילה נותר בעינו.

כאשר מדובר בדפוס שחוזר באופן קבוע, ובפרט כאשר הוא כולל מזונות עתירי סוכר או שומן, מחקרים קושרים אותו בטווח הארוך לסיכון מוגבר להשמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם ולהתפתחות הפרעות אכילה.

חוקרים מאוניברסיטת חבל הבסקים בספרד ערכו מטא אנליזה שבמסגרתה בחנו יחד ממצאים ממספר מחקרים קודמים. התוצאות הצביעו על קשר בין קושי בוויסות רגשות לבין נטייה לאכילה רגשית.

לפי הממצאים, אנשים שמתקשים לזהות את הרגשות שהם חווים, להתמודד איתם או למצוא דרכים להרגיע את עצמם, עשויים להיות מועדים יותר להשתמש באוכל כאמצעי להתמודדות. הקשר נמצא בקרב גברים ונשים כאחד, אם כי לפי המחקרים נשים נוטות במידה מסוימת יותר לאכול בתגובה לרגשות.

החוקרים אינם טוענים כי יש להימנע לחלוטין מאכילה רגשית. הבעיה מתחילה כאשר האוכל הופך לאפשרות היחידה או המרכזית להתמודדות עם מצוקה. לצד אכילה, ניתן להתמודד עם רגשות גם באמצעות שיחה עם אדם אחר, פעילות גופנית, הסחת דעת או פעילות אחרת שמפחיתה את המתח.

אחת הדרכים להבין מה עומד מאחורי הדחף לאכול היא לעצור לרגע ולנסות לזהות את התחושה שהובילה אליו. החומר מציע לשאול: "האם אני יכול לתת שם למה שאני מרגיש עכשיו?", ולאחר מכן: "האם יש דרך אחרת שבה אוכל להרגיש טוב יותר כרגע?".

המטרה אינה להימנע מאוכל בכל פעם שמזהים עצב או לחץ, אלא להבין האם הגוף אכן זקוק למזון או שהאכילה משמשת באותו רגע כמקור לנחמה.

המסר המרכזי שעולה מהמחקר הוא שהשאלה אינה תמיד רק מה אנחנו אוכלים, אלא גם מדוע רצינו לאכול מלכתחילה. אם אוכל הוא אחת מכמה דרכים להתמודד עם רגשות, אין בכך בהכרח דבר חריג. כאשר כמעט כל תחושת לחץ, חרדה, עצב או שעמום מובילה לאכילה, ייתכן שכדאי לבחון את הדפוס.

במקרים שבהם מערכת היחסים עם האוכל גורמת למצוקה או לתחושה של אובדן שליטה, ההמלצה היא לפנות לרופא, פסיכולוג או דיאטן מוסמך לקבלת ייעוץ מקצועי.