היא התקשרה לערבי ואמרה: "אני לא מתחתנת איתך"

במהלך שגרת החיים הצפופה, אנו נוטים לעיתים תכופות למדוד את הפעולות שלנו במשקפיים חומריות וגשמיות בלבד. קל להניח כי הנהגה קטנה, מילת חיזוק או הקפדה על נוסח תפילה אינן נושאות עמן משקל משמעותי במרחב. עם זאת, בפינתו השבועית פרשה בדקה בערוץ 2000, מביא הרב יהונתן ענבה מעשה מדהים המוכיח לנו עד כמה טעות בידינו, וכיצד כל מעשה טוב, זעיר ככל שייראה, מסוגל להניע גלגלים כבירים בשמיים ולשנות גורל של נפש אחת בישראל מן הקצה אל הקצה.

מעשה שהיה באברך בשם יוסי לוי, תושב ירושלים, אשר מצא יום אחד בתיבת הדואר שלו הזמנה לחתונה. כשפתח את המעטפה והביט בשמות המחותנים, גילה בתמהון רב כי אינו מכיר את החתן וכך גם אינו מכיר את הכלה. למרות זאת, בשולי ההזמנה הופיעה הערה אישית מיוחדת. נכתב שם כי השתתפותו באירוע חשובה עד מאוד, מכיוון שכל החתונה המרגשת הזו מתקיימת רק בזכותו.

יוסי הסתקרן והחליט להגיע לאולם האירועים כדי להבין על מה מדובר. כשהגיע למקום, חיפש פנים מוכרות אך לא מצא אף אדם שהוא מכיר. בעודו עומד נבוך, ניגש אליו אחד האורחים ומסר לו כי הכלה מבקשת לשוחח עמו בדחיפות. יוסי צעד לעבר המחיצה המפרידה בין עזרת הגברים לעזרת הנשים. הכלה פנתה אליו מבעד לפרגוד ושאלה אותו אם הוא מזהה את קולה. לאחר שהשיב בחיוב חלקי וביקש שתזכיר לו מי היא, החלה לגולל בפניו את הסיפור הבלתי יאומן.

היא סיפרה כי שנה וחצי קודם לכן עבדה כספרנית בספרייה הלאומית בירושלים. יוסי נהג להגיע לשם בקביעות כדי לשקוד על לימודו. בתום ארוחת הצהריים הצנועה שלו, נהג לברך ברכת המזון בקול ובכוונה. באחד הימים היא שמה לב כי בסיום הברכה הוא מוסיף את המילים ולא ניכשל. מכיוון שמילים אלו אינן מופיעות בנוסח הרגיל של הברכה, היא פנתה אליו ושאלה מאיפה הגיע הנוסח הזה. יוסי השיב לה כי ברגע שימצא את המקור המדויק בספרים, הוא ישלח לה מכתב עם התשובה.

חודשים חלפו, יוסי הפסיק לבקר בספרייה, אך המכתב המיוחל הגיע לבסוף. אותו לילה שבו הגיע המכתב היה הלילה הקריטי ביותר בחייה של הצעירה. היא הייתה מצויה אז בקשר עמוק עם צעיר ערבי, ועמדה בפני החלטה גורלית אם להתאסלם ולהתחתן עמו או לנתק את הקשר ולהישאר חלק מהעם היהודי. בשיא הסערה הנפשית, כאשר הייתה צריכה להכריע את עתידה, פתחה את המכתב של יוסי.

על הנייר הופיעו המילים ולא ניכשל, כשהן מודגשות בקו אדום בוהק. הצעירה חשה כי מדובר במסר ישיר וברור מהקדוש ברוך הוא. היא התקשרה מיד לבן זוגה הנוכרי, הודיעה לו על ביטול החתונה והצהירה כי היא נשארת יהודייה. היא נרשמה למדרשה, חזרה בתשובה שלמה, וכעת עומדת תחת החופה עם אברך ירא שמיים.

הרב יהונתן ענבה מחבר את המעשה המטלטל הזה אל פרשת השבוע, פרשת ראה. התורה מצווה אותנו להשמיד את העבודה הזרה בארץ, לשבור את הפסלים ולשרוף את האלילים, ומיד לאחר מכן מוסיפה אזהרה קשה, לא תעשון כן לה' אלוקיכם. רבי ישמעאל תמה על כך וכי יעלה על הדעת שיהודי ישבור את המזבח או ישרוף את בית המקדש?

על כך משיב רבי ישמעאל תשובה נוקבת. אמנם יהודי לא יחריב את המקדש בידיו, אך המעשים הרעים והעבירות של האדם גורמים בעקיפין לחורבן הבית ולגלות.

מכאן לומד הרב ענבה לימוד עצום. אם מעשים שליליים מסוגלים להביא הרס וחורבן, קל וחומר כמה כוח יש למעשים טובים. מילה אחת שנכתבה בתשומת לב, הקפדה על ברכה בכוונה בספרייה, הצילה נפש בישראל והקימה בית נאמן בדרך התורה. הבה נחזק את מעשינו הטובים, נתרחק מן העבירות, ונזכה לבנות את בית המקדש במהרה בימינו.