השבוע בכלכלה: הבחירות בארה"ב טלטלו את השווקים

השבוע האחרון בכלכלה העולמית הוכיח שוב עד כמה אירועים פוליטיים וביטחוניים יכולים לשנות בתוך שעות את התמונה בשווקים. בחירות האמצע בארה"ב, ההתפתחויות סביב המלחמה באיראן ומחירי הנפט הפכו לגורמים מרכזיים במסחר, ובישראל ממשיכים לעקוב בעיקר אחרי השקל, האינפלציה והריבית.

בישראל נותר שער השקל אחד הנתונים החשובים ביותר למעקב. בנק ישראל כבר ציין בהחלטת הריבית האחרונה כי מאז ההחלטה הקודמת נחלש השקל ב־3.1% מול הדולר. היחלשות משמעותית ומתמשכת של המטבע עלולה לייקר מוצרים מיובאים וחומרי גלם ולהפעיל מחדש לחץ על האינפלציה.

בינתיים, סביבת האינפלציה דווקא נוחה יחסית. האינפלציה השנתית עמדה בספטמבר על 1.6%, מעט מתחת למרכז יעד האינפלציה, וריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%. החלטת הריבית הבאה צפויה ב־23 בנובמבר.

גם תמונת הצמיחה נראית חיובית, לפחות על הנייר. תחזית בנק ישראל צופה צמיחה של 5.6% ב־2026 ו־7.5% ב־2027. עם זאת, חלק משמעותי מהנתון נובע מייצור של חברות ישראליות בחו"ל. בניכוי פעילות זו, התחזית עומדת על צמיחה של 3.4% השנה ו־5.1% בשנה הבאה.

הסיפור הגדול בעולם הגיע השבוע מארה"ב. הדמוקרטים הצליחו להשתלט על שני בתי הקונגרס בבחירות האמצע, ובכך שינו את מאזן הכוחות מול הנשיא דונלד טראמפ. השווקים הגיבו במהירות: מדד דאו ג'ונס זינק ביום רביעי בכ־3%, S&P 500 עלה ב־1.6% והנאסד"ק התחזק ב־1.4%.

למה בחירות לקונגרס משפיעות כל כך על הבורסה? משום שהמשקיעים אינם מסתכלים רק על זהות המנצחים, אלא על המדיניות שהם יוכלו - או לא יוכלו - לקדם.

ההערכה בשווקים היא שקונגרס הנשלט בידי הדמוקרטים יקשה על טראמפ לקדם חלקים מסדר היום שלו. בין היתר, המשקיעים בוחנים כיצד התוצאה תשפיע על מדיניות המכסים, על המלחמה באיראן, על הוצאות הממשלה ועל הרגולציה של חברות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית.

אחד הביטויים הבולטים לכך הגיע משוק הנפט. מחיר הנפט מסוג ברנט צנח ביום רביעי בכ־8.7%. המשקיעים העריכו כי מאזן הכוחות החדש בוושינגטון עשוי להקשות על החרפה נוספת של המערכה מול איראן - מלחמה שכבר גרמה לזינוק במחירי האנרגיה במהלך השנה.

לצד הפוליטיקה, שאלת הריבית ממשיכה לרחף מעל השווקים. הריבית בארה"ב נמצאת כיום בטווח של 3.75%-4%. ריבית גבוהה משפיעה לא רק על האמריקנים: היא משפיעה על שוקי האג"ח, על הדולר, על זרימת ההון בין מדינות ובסופו של דבר גם על החלטות הריבית בישראל.

כעת ינסו המשקיעים להבין האם הירידה במחירי הנפט תימשך. אם כן, היא עשויה להפחית לחצים אינפלציוניים ולאפשר לבנקים המרכזיים מרחב פעולה גדול יותר.

השבועות הקרובים צפויים להיות מושפעים בעיקר מארבעה גורמים: תוצאות בחירות האמצע והמאבק הפוליטי בוושינגטון, ההתפתחויות במלחמה מול איראן, מחירי הנפט והריבית.

בישראל נוסף לכך גורם חשוב במיוחד - השקל. אם מחירי האנרגיה ימשיכו לרדת והשקל יתייצב, הלחצים האינפלציוניים עשויים להיחלש, ובנק ישראל יקבל יותר מרחב להפחתות ריבית בהמשך. מנגד, היחלשות נוספת של השקל, התרחבות הוצאות הביטחון או הסלמה ביטחונית עלולות לדחות את התהליך.

בנק ישראל עצמו מעריך כי האינפלציה תעמוד על 1.5% בסוף 2026 ועל 2.1% ב־2027, וכי הריבית הממוצעת ברבעון השלישי של 2027 תעמוד על כ־3%. אלא שגם בבנק מדגישים כי התחזית מוקפת באי־ודאות משמעותית, בעיקר בשל המצב הגיאופוליטי, הוצאות הביטחון והמדיניות הפיסקלית.

לכן, אחרי שבוע שבו הפוליטיקה האמריקנית הצליחה להזיז בתוך שעות מניות, מטבעות ונפט, המסר המרכזי למשקיעים ולמשקי הבית ברור: בתקופה הקרובה, הנתונים הכלכליים לבדם לא יקבעו את הכיוון. לא פחות חשוב יהיה לעקוב אחרי מה שמתרחש בוושינגטון ובמזרח התיכון.