שני בתי מקדש, מאות שנות קיום, אלפי שנות געגוע ועשרה ניסים מופלאים - המספרים שמאחורי חורבן בית המקדש חושפים תמונה מרתקת שכל יהודי צריך להכיר.

2 בתי מקדש - שניהם נחרבו באותו תאריך

באופן מופלא, גם בית המקדש הראשון וגם בית המקדש השני נחרבו בתשעה באב.

בית המקדש הראשון, שבנה שלמה המלך, נחרב בשנת ג'של"ח (586 לפנה"ס בקירוב) בידי נבוכדנצר מלך בבל.

בית המקדש השני, שנבנה עם שיבת ציון והורחב על ידי הורדוס, נחרב בשנת 70 לספירה בידי טיטוס והצבא הרומי.

חז"ל ראו בכך ביטוי לכך שיום תשעה באב נקבע כיום של פורענות לדורות.

בית המקדש הראשון נחנך בימי שלמה המלך ועמד במשך 410 שנים, עד שנחרב בעקבות חטאי העם, ובראשם עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

בית המקדש השני התקיים 420 שנים. למרות שהיה חסר את ארון הברית וכמה מהגילויים שהיו בבית הראשון, הוא היה מרכז החיים הרוחניים של עם ישראל במשך יותר מארבע מאות שנה.

לפי חז"ל, חורבנו בא בעקבות שנאת חינם - מסר שממשיך להדהד עד ימינו.

לאחר חורבן הבית הראשון יצא עם ישראל לגלות בבל שנמשכה 70 שנה, כפי שניבא הנביא ירמיהו. בסיומה שבו רבים לארץ ישראל והחלו בבניית בית המקדש השני.

בכל שנה מציין עם ישראל את תקופת שלושת השבועות, החל מי"ז בתמוז ועד תשעה באב.

בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות ההולכים ומחמירים ככל שמתקרבים ליום החורבן, מתוך רצון לזכור את המאורעות ולהתכונן ליום האבל הלאומי.

המשנה במסכת תענית (ד, ו) מונה חמישה אירועים מרכזיים שאירעו בתשעה באב:

• נגזר על דור המדבר שלא ייכנס לארץ ישראל.
• חרב בית המקדש הראשון.
• חרב בית המקדש השני.
• נכבשה העיר ביתר בתקופת מרד בר כוכבא.
• נחרשה ירושלים לאחר החורבן.

מסיבה זו הפך תשעה באב ליום האבל המרכזי בלוח השנה היהודי.

חז"ל (מסכת אבות ה, ה) מונים עשרה ניסים קבועים שהתרחשו בבית המקדש:

1. לא הפילה אישה מריח בשר הקודש.
2. בשר הקודשים לא הסריח מעולם.
3. לא נראה זבוב בבית המטבחיים.
4. לא אירע קרי לכהן הגדול ביום הכיפורים.
5. הגשמים לא כיבו את אש המערכה.
6. הרוח לא פיזרה את עמוד העשן.
7. לא נמצא פסול בעומר, בשתי הלחם ובלחם הפנים.
8. היו עומדים צפופים ומשתחווים ברווח.
9. לא הזיקו נחש ועקרב בירושלים.
10. איש לא אמר לחברו: "צר לי המקום שאלין בירושלים".

ניסים אלו המחישו את השראת השכינה בבית המקדש ואת קדושתו המיוחדת.

בין עזרת הנשים לעזרת ישראל היו 15 מדרגות, שעליהן, על פי המסורת, עמדו הלויים ושרו את שירי המעלות שבספר תהילים.

עבודת בית המקדש התחלקה בין 24 משמרות כהונה, שכל אחת מהן שירתה במקדש במשך שבוע, וכך נשמר סדר העבודה לאורך כל השנה.

מאז חורבן בית המקדש השני חלפו קרוב ל-2,000 שנה, ובכל יום ממשיכים יהודים ברחבי העולם להתפלל שלוש פעמים ביום לבניין ירושלים ולהשבת עבודת המקדש.

בתפילת העמידה מבקשים: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב", ובברכת המזון מסיימים בבקשה: "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו".

למרות כל המספרים, חז"ל מזכירים שהדבר החשוב ביותר הוא לב אחד.

הגמרא במסכת יומא (ט ע"ב) מלמדת כי בית המקדש השני חרב בגלל שנאת חינם. משום כך, רבים מגדולי ישראל הדגישו כי תיקון המידות, אהבת ישראל, כבוד הדדי ואחדות הם הדרך הראויה לקרב את הגאולה.

בתשעה באב אנו לא רק מביטים לאחור על החורבן, אלא גם קדימה - בתקווה ליום שבו יתקיימו דברי הנביאים: "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה", ונזכה לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו. אמן.