מסננים שיחות ומתקשים לחייג לחבר קרוב: למה כל כך קשה לנו לדבר בטלפון?

יותר ויותר אנשים מודים שהם מעדיפים לשלוח הודעה גם לאנשים הקרובים ביותר, ולעיתים אף מתעלמים מצלצול נכנס. מומחים מסבירים כי מאחורי ההרגל הזה מסתתרים מנגנונים פסיכולוגיים שמקשים עלינו ליזום שיחת טלפון, למרות שדווקא היא יכולה להפחית מתח, לחזק קשרים ולעזור להתמודד עם רגשות.

לדברי מומחים, לא מדובר רק בהרגל. יש סיבות פסיכולוגיות שגורמות לרבים להעדיף הודעות טקסט גם כשמדובר בבני משפחה ובחברים קרובים.

אנחנו חוששים להפריע

כשעובר עלינו יום קשה, קל לחשוב שלכולם יש דברים חשובים יותר לעשות.

"קול קטן בראש אומר שכולם עסוקים ושהבעיות שלכם לא מספיק גדולות כדי להצדיק שיחת טלפון", מסבירה ד"ר סנאם חפיז, נוירופסיכולוגית.

לדבריה, למרות שקשרים אישיים מתחזקים באמצעות תקשורת ישירה, אנשים רבים נמנעים מלהתקשר כי הם חוששים להכביד על אחרים.

אנחנו לא יודעים למה לצפות

שיחת טלפון היא דבר שקשה לשלוט בו.

"כשאנחנו מתקשרים למישהו, אנחנו נכנסים לשיחה שאי אפשר לדעת איך תתפתח", אומרת ד"ר קתרין פרנסן.

אי אפשר לדעת באיזה מצב רוח נמצא הצד השני, אילו נושאים יעלו או כמה זמן תימשך השיחה. בניגוד להודעות, שבהן אפשר לעצור, לחשוב ולנסח מחדש את התשובה, בטלפון צריך להגיב באותו רגע. עבור רבים זה יוצר תחושת לחץ.

ככל שעובר הזמן, קשה יותר לחדש קשר

אם לא דיברתם עם אדם מסוים במשך שבועות או חודשים, עצם ההתקשרות עלולה להרגיש מביכה.

לדברי ד"ר חפיז, אנשים רבים מרגישים שהם צריכים להסביר למה נעלמו, ולכן מעדיפים לדחות שוב ושוב את השיחה.

אנחנו משוכנעים שזה ייקח יותר מדי זמן

רבים מניחים ששיחת טלפון תגזול הרבה יותר זמן משליחת הודעה.

"כאשר אנחנו עמוסים או מותשים, המוח מנסה לחסוך באנרגיה באמצעות הימנעות ממשימות שאין להן סוף ברור", מסבירה ד"ר פרנסן.

"כשאין לכם כמעט אנרגיה, עצם המחשבה על שיחה, על הקשבה אמיתית, תגובה ונוכחות, יכולה להרגיש כמו עוד משימה שאין לכם כוח אליה", מוסיפה ד"ר חפיז.

לדברי הפסיכולוגית ד"ר מירנדה דניסון, כשאנחנו עסוקים בעבודה, בילדים או במטלות היומיום, הקשר עם האנשים הקרובים נדחק בקלות לסוף סדר העדיפויות.

למה גם צלצול הטלפון מלחיץ אותנו?

לא מעט אנשים חשים מתח כבר ברגע שהטלפון מצלצל.

"במיוחד כשאנחנו עייפים, המוח עלול לפרש צלצול פתאומי כדרישה מיידית להשקיע מאמץ", אומרת ד"ר פרנסן.

ד"ר חפיז מסבירה שבשיחת טלפון אין אפשרות לעצור ולחשוב לפני שמגיבים. אם השיחה הופכת למתוחה, קשה לסיים אותה בלי להרגיש לא נעים. לעומת זאת, בהודעות אפשר לענות בזמן שנוח לכם, לחשוב על כל תגובה ולהרגיש הרבה יותר בשליטה.

ד"ר דניסון משווה את האנרגיה הנפשית שלנו לקנקן מים.

"במהלך היום אנחנו מוזגים מים לכוסות שונות", היא מסבירה. "בסוף היום הקנקן כבר כמעט ריק. שיחת טלפון יכולה לדרוש כוס מלאה של אנרגיה, בעוד שהודעת טקסט דורשת רק כמה טיפות."

לדברי המומחים, למרות אי הנוחות הראשונית, לשיחות טלפון יש יתרונות שקשה לקבל בהתכתבות.

הן מחזקות את תחושת הקרבה

"שיחות טלפון דורשות מאיתנו תשומת לב ונוכחות רגשית", אומרת ד"ר פרנסן.

ד"ר חפיז מוסיפה: "אפשר להתכתב עם חמישה אנשים בו זמנית ועדיין להרגיש לבד."

לדברי המומחים, טון הדיבור, קצב הדיבור, הצחוק, השתיקות והאנחות מעבירים רגשות שאי אפשר להעביר באמצעות הודעות.

"כאשר אנחנו משתפים אדם קרוב בבשורה משמחת בטלפון, אנחנו באמת יכולים לשמוע את האמפתיה והשמחה בקולו, ולא רק לקרוא ברכה בהודעת טקסט", אומרת ד"ר דניסון.

עוד היא מציינת כי במהלך שיחה קל יותר להבין הומור, ציניות וניואנסים בקול, מה שמחזק את תחושת הקרבה והתמיכה.

הן מסייעות להפחית מתח

כשאנחנו לחוצים או מוצפים, שיחה עם אדם שאנחנו סומכים עליו יכולה להרגיע.

"רמות הקורטיזול יכולות לרדת במהלך שיחה אמיתית עם אדם שאתם בוטחים בו", אומרת ד"ר חפיז.

גם ד"ר פרנסן מסבירה ששיחות משמעותיות יכולות להשפיע על האופן שבו הגוף מגיב ללחץ, ועם הזמן לתרום לבריאות הלב, למערכת החיסון ולתחושת הרווחה הכללית.

הן עוזרות להתמודד עם רגשות

שיחה בזמן אמת מאפשרת לקבל תגובה מיידית ותמיכה רגשית.

"כשאתם מדברים עם אדם אחר על מה שעובר עליכם, המוח מקבל מיד משוב והרגעה", מסבירה ד"ר פרנסן.

לדברי המומחים, אחרי ויכוח, יום קשה או אירוע מטלטל, שיחה של כמה דקות עם אדם קרוב יכולה להועיל הרבה יותר מהתכתבות ארוכה. הקול, התגובה המיידית והאפשרות לשתף רגשות בזמן אמת יוצרים תחושת קרבה שקשה להעביר בהודעות כתובות.