זה נמצא כמעט בכל מטבח בישראל, וייתכן שהוא מועיל יותר ממה שחשבתם

השום הוא אחד המרכיבים הנפוצים ביותר במטבח הביתי, ומשתלב במגוון רחב של מאכלים, רטבים ותבשילים. מעבר לתרומתו הקולינרית, הוא נחשב במשך דורות לרכיב בעל סגולות בריאותיות, וכיום גם חוקרים ואנשי מקצוע בתחום התזונה ממשיכים לבחון את השפעותיו על הגוף.

לדברי אוליביה המילטון, דיאטנית קלינית מוסמכת ומנהלת צוות התזונה ב־Factor75, הערך הבריאותי של השום אינו מסתכם בוויטמינים ובמינרלים שהוא מכיל.

לדברי המילטון, היתרונות הבריאותיים של השום אינם נובעים רק מהוויטמינים והמינרלים שהוא מכיל. מעבר לרכיבים התזונתיים המוכרים, השום עשיר גם בתרכובות טבעיות פעילות, שלפי מחקרים הן אלו שעומדות מאחורי חלק גדול מההשפעות הבריאותיות שמיוחסות לו.

אחד החומרים הבולטים בשום הוא אליצין, תרכובת שנוצרת כאשר השום נחתך, נכתש או נלעס. בעקבות הפעולה הזו מתרחש תהליך טבעי שמוביל ליצירת חומרים פעילים נוספים.

"התרכובות הללו הן שאחראיות לתמיכה במערכת הלב וכלי הדם, לוויסות פעילות מערכת החיסון והפחתת נזקים הנגרמים לתאים על ידי רדיקלים חופשיים".

על פי נתוני משרד החקלאות האמריקני, מנה של כ־5 גרם שום טרי מכילה כ־7 קלוריות בלבד, לצד כמויות קטנות של חלבון, פחמימות, סלניום וויטמין C.

מה קורה לגוף בטווח הקצר?

לדברי המומחים, מי שמתחיל לשלב שום בתפריט היומי לא צפוי להרגיש שינוי דרמטי בתוך ימים ספורים, אך הגוף כבר מתחיל ליהנות מהשפעותיו.

"כבר במהלך השבוע הראשון או השני ייתכן שלא תרגישו שינוי דרמטי, אך ברמה התאית מתרחשים תהליכים חשובים. אחד היתרונות המיידיים הוא תפקידו של השום כפרה ביוטיקה, כאשר הפרוקטנים ותרכובות נוספות שבו מעודדים צמיחה של חיידקי מעיים מועילים כאשר התרכובות שבו מסייעות לעודד את צמיחתם של חיידקי מעיים מועילים".

בנוסף, השום עשוי לתרום לפעילות מערכת החיסון כבר בשלבים הראשונים של הצריכה הקבועה.

"גם בשלבים הראשונים הוא עשוי להגביר את פעילות תאי מערכת החיסון ולעזור לגוף לשמור על איזון".

עם זאת, יש גם תופעות פחות נעימות שעלולות להופיע אצל חלק מהאנשים.

"החיסרון הנפוץ ביותר הוא ריח השום שעלול להישאר בנשימה ואף להיפלט דרך העור שמופרשת דרך הנשימה והעור. חלק מהאנשים עשויים לחוות גם תופעות קלות במערכת העיכול, אך בדרך כלל מדובר בתופעות שאינן משמעותיות".

ומה קורה לאחר כמה שבועות?

לפי המילטון, היתרונות המשמעותיים יותר עשויים להופיע לאחר תקופה של שישה עד שמונה שבועות של צריכה עקבית.

"מחקרים קליניים מצביעים על כך שצריכה עקבית של שום עשויה להוביל לירידה ברמות הכולסטרול הכללי, הכולסטרול מסוג LDL ולחץ הדם, במיוחד בקרב אנשים עם ערכים מעט מוגברים".

לדבריה, צריכה קבועה של שום עשויה גם לסייע לגוף להתמודד טוב יותר עם נזקים מצטברים הנגרמים לאורך השנים.

"רמת נוגדי החמצון בגוף עולה בהדרגה. הדבר מגביר את יכולת ההגנה של הגוף ועוזר להגן על ה־DNA והחלבונים מפני נזקים הנגרמים על ידי רדיקלים חופשיים".

לצד היתרונות, היא מדגישה כי יש לקחת בחשבון גם את השפעתו של השום על קרישת הדם.

"מדובר בדרך כלל ביתרון לבריאות הלב, אך הוא עלול ליצור אינטראקציה עם תרופות נוגדות קרישה כמו וורפרין. עבור רוב האנשים זה רק מעיד על עוצמתו של השום, אך מי שנוטל מדללי דם במרשם צריך להתייעץ עם רופא".

כמה שום מומלץ לצרוך?

על פי ארגון הבריאות העולמי, הכמות היומית המומלצת להשגת ההשפעה המרבית היא בין 2 ל־5 גרם שום טרי ביום, כמות השווה בערך לשן שום אחת.

עם זאת, גם מי שאוכל שום מספר פעמים בשבוע בלבד עשוי ליהנות מיתרונותיו.

המילטון ממליצה להמתין כמה דקות לאחר חיתוך או כתישת השום לפני הבישול, כדי לאפשר לחומרים הפעילים להתפתח במלואם.

"זה מאפשר לאליצין להיווצר ולהתייצב לתרכובות מועילות נוספות".

למי שמחפש פתרון נוח יותר, היא מציעה להכין מראש כמות גדולה של שום מגורר ולהקפיא אותה.

"מאחר שהתגובה האנזימטית שיוצרת את האליצין מתרחשת כאשר דפנות התאים נקרעות בזמן הגירור, התרכובות המועילות 'ננעלות' ונשארות פעילות גם לאחר ההקפאה".