האר"י הקדוש מגלה, מדוע דווקא פרה אדומה מטהרת טומאה

בפרשתנו רואים שדווקא פרה אדומה היא שמטהרת את הטמאים. מה ההבנה על פי הקבלה בכך שהטהרה באה דווקא מפרה אדומה?

כותב מרן האר"י הקדוש שכל עניינה של פרה אדומה הוא מיתוק הדין בשורשו, שכן על פי הקבלה אין הדין מתמתק אלא בשורשו שלו.

ידוע ששורש כל הדינים נעוץ בחמש אותיות מנצפ"ך, אשר ערכן הגימטרי עולה 280, בדיוק כמניין המילה "פר". כדי למתק דינים אלו, שהם בבחינת פר, אנו מוסיפים להם את אות ה"א, ובכך הופכים את ה"פר" ל"פרה".

תהליך זה מתבצע מדי יום בתפילת עמידה, בפסוק "ה' שפתי תפתח", שבו אנו ממתקים הן את הש"ח (308) והן את הפר דינים. את הפר אנו הופכים לפרה, שהיא בחינת האם הממתקת את הדינים, ואת הש"ח אנו הופכים למילה שחה.

את אות ה"א הזו אנו ממשיכים מחמש פעמים שמות אהי"ה הנמצאים באימא עילאה, המיוצגים על ידי חמישה אלפין.

הצבע האדום של הפרה מרמז ישירות על עולם הדינים. משום כך בכוחה לטהר מטומאת מת, שהרי טומאת המת מייצגת את היעדר האור לחלוטין. זהו מצב שבו האור הסתלק ונשאר רק הכלי הריק.

כדי להחזיר את האור לאותו כלי, נדרש מיתוק של הדינים בשורשם והמשכת חסדים. זו הסיבה שאת אפר הפרה מערבבים דווקא במים, המייצגים את מידת החסד.

חז"ל לימדו כי לאורך ההיסטוריה הוכנו תשע פרות אדומות: הראשונה על ידי משה רבנו, השנייה על ידי עזרא הסופר, ועוד שבע עד חורבן בית המקדש השני.

את הפרה העשירית והאחרונה יעשה משיח צדקנו, והיא תטהר את העולם כולו מטומאת המת, כפי שנאמר: "ומחה ה' דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר".

סוד עמוק זה נותר נשגב מבינת אנוש. אפילו שלמה המלך, החכם מכל אדם, העיד על חקירת מהותה של הפרה האדומה: "אמרתי אחכמה והיא רחקה ממני", וכל דברינו אינם אלא פירורים שגילה האר"י.