עם ישראל מוקף באיומים - אז למה אנחנו שוכחים את הניסים?

בפרשת חוקת אנו נחשפים לאחד הרגעים המורכבים ביותר במסע בני ישראל במדבר. התורה משתמשת בביטוי מיוחד כדי לתאר את מצבם הנפשי באותה עת "ותקצר נפש העם בדרך". הרב חגי צדוק בתוכניתו המרתקת בערוץ 2000 מנתח את אותה קצרות רוח ומגלה כיצד היא משפיעה על היכולת שלנו לראות את המציאות כפי שהיא באמת. קצרות רוח אינה רק עייפות פיזית אלא מצב שבו הנפש מאבדת את יכולת ההכלה והכרת הטוב ואז מתחילות התלונות והנפילות הרוחניות.

למרות הניסים הגלויים שליוו אותם לאורך עשרות שנים החלו בני ישראל להתלונן על היעדר לחם ומים. היה להם את באר מרים ואת המן השמימי אך בעיניהם המותשות הכל נראה רע. הרב מסביר זאת דרך דוגמה פסיכולוגית מחיי היומיום אם חזרת הביתה אחרי יום מוצלח בעבודה עם הערכה מהבוס תראה בילד המרוח בשוקולד תמונה מתוקה וחמודה. אך אם באותו יום ספגת נזיפה או עברת תאונה קלה תחזור עצבני ותראה באותו ילד מטרד מרגיז. המציאות היא אותה מציאות אך המבט שלנו משתנה בהתאם למצב הרוח שלנו. עם ישראל הגיע למצב של מסגרת רגשית שלילית שבה הם פירשו את המן הניסי כדבר מסוכן וכינו אותו "לחם קלוקל" רק בגלל פחדים ודמיונות שעלו מתוך המועקה.

המן היה פלא עצום הוא נספג באיברים ולא הצריך יציאות והיה ניתן להרגיש בו כל טעם שאדם חפץ בו. הקדוש ברוך הוא טבע בו את התכונות הללו כדי לגוון להם את החיים במדבר ולהעניק להם נוחות מקסימלית. אך לאחר 38 שנים של התרגלות הנס הפך למובן מאליו והחששות החלו לצוף. כדי לעורר את העם הסיר הקדוש ברוך הוא את ענני הכבוד המגנים והנחשים המצויים בטבע המדבר החלו להכיש. רבי שמשון רפאל הירש מדגיש כי השם לא הביא עונש חדש אלא פשוט הפסיק לרגע את ההגנה התמידית כדי שהעם יבין באיזה נס הוא חי מדי יום ביומו וכמה הוא זקוק להשגחה העליונה.

התיקון להכשות הנחשים היה נחש הנחושת שהוצב על נס. חז"ל מלמדים אותנו שכל זמן שישראל הסתכלו כלפי מעלה ושיעבדו את ליבם לאביהם שבשמים הם היו מתרפאים. הריפוי האמיתי מתחיל בהרמת העיניים מהמציאות המצומצמת של הכאב והתלונה אל המבט הכולל של האמונה. זהו הלקח הגדול גם לדורנו. אנו חיים במציאות שבה עם ישראל שורד בין שבעים זאבים בצורה לא הגיונית. אויבים שנראו מאיימים כמו נסראללה סינוואר וחמנאי הופכים לזיכרון רחוק והכלכלה הישראלית צומחת ומשגשגת כנגד כל כללי הטבע והתחזיות המוקדמות.

אנו נוטים להתרגל לניסים ולהשגחה ושוכחים להודות על הקיים. גם בחיינו הפרטיים עלינו לזכור שכל נשימה וכל רגע של בריאות הם מתנה יקרה. הקדוש ברוך הוא מנהל את עולמנו בהשגחה מדויקת ומגן עלינו בכל רגע גם כשאנו לא חשים בכך. כשאנו מרגישים קוצר רוח עלינו לעצור לקחת צעד אחורה מהסיפורים השליליים שהמוח מספר לנו ולזכור את הטוב האינסופי המקיף אותנו. הבחירה במבט של שפע ובהכרת הטוב היא המפתח לחיים של שמחה ודבקות בבורא עולם.

האזינו לתוכניתו המלאה של הרב חגי צדוק בערוץ 2000: