הרב זמיר כהן בקריאה דרמטית: "תפסיקו לקרוא לבחורי הישיבות עריקים, הם נסיכים"

הסערה הציבורית והתקשורתית סביב סוגיית גיוסם של בני הישיבות הקדושות מסרבת לרדת מסדר היום במדינת ישראל. בכל יום אנו נחשפים לדיונים סוערים, לתיעודים כואבים מן השטח ולשיח חברתי שמפלג את העם. הגאון הרב זמיר כהן, התייחס למצב הקיים והציג זווית ראייה שונה לחלוטין מזו המשתקפת בכלי התקשורת הכלליים, ואפילו בתוך ערוצי המדיה של המגזר החרדי עצמו. בדבריו, שנשא מדם לבו, קורא הרב לשינוי תפיסתי עמוק ביחס הציבורי כלפי לומדי התורה, אותם הוא מבקש לכנות בכינוי המרומם: נסיכי ממלכת התורה.

כאשר מתבוננים במתרחש ברחבי הגלובוס, מגלים מציאות מפתיעה. במרבית מדינות העולם מקובל להעניק פטור מלא מחובת גיוס לכל אדם שמקדיש את חייו לאמונתו הדתית. אנשי דת מדתות שונות, שחלקן הגדול מבוסס על חיקוי של היהדות המקורית, זוכים לכבוד עצום ולזכויות מיוחדות מצד הממסד השלטוני באותן מדינות.

הרב זמיר כהן תוהה בקול רם לגבי האבסורד המתרחש דווקא בארץ ישראל. האם לאנשי הדת באותן מדינות יש סגולה מיוחדת באמונתם? התשובה היא לא. הם פשוט לומדים כדי לשמר את הידע ואת המשכיות הדת שלהם, והמדינות מכבדות זאת. לעומת זאת, דווקא בתוך עם ישראל, אנו עדים לרדיפה קשה נגד בחורי ישיבות אשר כל חטאם הוא רצונם לשקוד על תלמודם ולשמור על הגחלת היהודית.

במהלך דבריו שיתף הרב בסיפור אישי כואב הממחיש את עוצמת הפגיעה בבני התורה. הוא סיפר על שיחה שקיים עם הורים לבחור ישיבה עדין ונפלא אשר נעצר ביום שישי. התיאור של מעצר הבחור היה קשה ומזעזע. מדובר בנפש עדינה ובאדם אציל, שלפתע פשטו כוחות על ביתו, הפכו את המקום, כבלו אותו באזיקים ואף נקטו כלפיו באלימות פיזית קשה כאילו היה אחרון העבריינים.

הרב זמיר כהן יוצא בקריאה נחרצת אל כלי התקשורת כולם, ובפרט אל כלי התקשורת החרדיים. עלינו להפסיק להשתמש במושג המטעה והפוגעני "עריקים" בהקשר של בחורי הישיבות. המונח הזה אינו מתאים לבחור ישיבה שמוסר את נפשו למען התורה. במשך כמעט 80 שנה המושג הזה לא היה קיים כלל בהקשר של לומדי תורה. פתאום, בשל שיקולים פוליטיים צרים ומאבקי כוחות בירושלים שמטרתם להפיל את הממשלה, החליטו גורמים שונים להדביק להם את התווית המבישה הזו, והציבור נסחף אחרי המילים הללו.

"הם אינם עריקים, הם נסיכים. הם הנסיכים האמיתיים של ממלכת התורה והם ראויים לכל הערכה".

תפקידו של הציבור כולו הוא לייקר, להוקיר, לכבד ולרומם את מעמדם של בחורי הישיבות, להכיר בגדולתם ולהבין את התרומה הרוחנית והקיומית העצומה שלהם להגנת העם.

למי שיש בלבו אמונה בבורא עולם ובתורת משה, ברור לחלוטין שהתרומה של לומדי התורה אינה נופלת מתרומתו של שום מערך פיזי אחר. עם זאת, הרב מדגיש שגם אנשים שאינם מגדירים את עצמם כאנשי אמונה יכולים להבין את החשיבות ההיסטורית של עולם הישיבות, אם רק יתבוננו בדברים בצורה הגיונית וישרה.

הרב שיתף כי בעבר ישב למפגש עם קבוצה של משפטנים ואנשי אקדמיה בכירים אשר מזוהים לחלוטין עם הצד השמאלי הקיצוני של המפה הפוליטית. במהלך המפגש הציג בפניהם הרב שאלה נוקבת וישירה. הוא ביקש מהם לענות בכנות מוחלטת: אילו עולם הישיבות לא היה קיים כלל בקרב עם ישראל, והעם היה מורכב מאנשים מסורתיים אך ללא מרכזי תורה ייעודיים, האם עם ישראל היה מצליח לשרוד לאורך ההיסטוריה לאחר כמה דורות?

לאחר שתיקה ארוכה של מחשבה מעמיקה, נאלצו כל הנוכחים להסכים פה אחד עם המסקנה הבלתי נמנעת. ללא לימוד התורה הרציף והאינטנסיבי שמתקיים בין כותלי הישיבות, העם היהודי היה נעלם ונמחק מן העולם בתוך דורות ספורים בלבד.

עולם הישיבות פועל כמגדלור רוחני ענק המאיר את הסביבה כולה ומקרין אור על כל סביבותיו. רוב העם אמנם עסוק במלחמת הקיום היומיומית ובפרנסה, ומציאות זו עלולה להוביל לירידה רוחנית הדרגתית. אך קיומו של המרכז התורני, קיומם של רבנים המשפיעים על סביבתם, שיעורי תורה קבועים ומענה הלכתי לשאלות שעולות בכל תחומי החיים, הם אלו שמחזיקים את הכל. כאשר יש חתונה, בר מצווה או כל אירוע משמעותי במעגל החיים, האנשים פונים אל הרבנים כדי לדעת איך לפעול על פי ההלכה. ההשפעה הברוכה של עולם התורה מחלחלת לכל שכבות העם ושומרת על הזהות הייחודית שלנו כיהודים. עלינו להכיר בגדולתם של נסיכי הממלכה ולהעניק להם את הכבוד הראוי להם.