‫לא כל תואר שווה אותו דבר: התחום שיכול להעלות את השכר שלכם ב-60%

מדינת ישראל משקיעה מדי שנה כ-15 מיליארד שקל במוסדות להשכלה גבוהה. בשנים האחרונות חלק משמעותי מהתקציב הזה הופנה למכללות האקדמיות, מתוך מטרה להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה, לצמצם פערים חברתיים ולחזק את הפריפריה.

לצד ההשקעה הרחבה, הנתונים מציגים תמונה מורכבת. שיעור בעלי התארים בישראל גבוה מהממוצע במדינות המפותחות ועומד על כ-40%, לעומת 35% במדינות ה-OECD. למרות זאת, פריון העבודה בישראל עדיין נותר נמוך. על רקע הפער הזה, מחקר חדש בהובלת ירדן קידר, חוקר ומרכז פרויקט שוק העבודה העתידי במכון הישראלי לדמוקרטיה, בדק האם ההשקעה במכללות אכן מניבה את התוצאה המצופה.

המחקר, שהתבסס על סקר בינלאומי להערכת כישורי מבוגרים, מצא קשר ברור בין רמת המיומנויות של העובד לבין גובה השכר שלו. בוגרים שהציגו יכולות גבוהות יותר בתחומים מילוליים, כמותיים ובפתרון בעיות, השתכרו באופן משמעותי יותר מבוגרים אחרים.

עם זאת, הממצאים מצביעים גם על פער לטובת האוניברסיטאות. בוגרי האוניברסיטאות הגיעו בממוצע להישגים גבוהים יותר בכל המדדים שנבדקו, בהשוואה לבוגרי המכללות. הפער נשמר גם כאשר נערכה השוואה בין תחומי לימוד דומים.

"בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה משמעותית בפיתוח של מכללות הפריפריה ובמגזרים שונים, במטרה להנגיש השכלה גבוהה לחלקים גדולים ככל האפשר מהציבור", מסביר קידר בראיון לאתר גלובס. "ולא שאין לכך תרומה בכלל, אבל במקצועות דומים, נראה כי תלמידי האוניברסיטאות מצליחים יותר. השאלה היא, האם בתנאים כאלה כדאי להמשיך להשקיע בהקמתן של מכללות אקדמיות נוספות? או אולי דווקא בקידום מגוון האנשים שמתקבלים לאוניברסיטאות".

אחד הנתונים הבולטים במחקר נוגע להשפעת תחום הלימודים על השכר. לפי הממצאים, המקצוע שנבחר ללימודים משפיע על רמת השכר אפילו יותר מסוג המוסד האקדמי שבו למד הבוגר.

בוגרי מדעים מדויקים, הנדסה וטכנולוגיה, הן באוניברסיטאות והן במכללות, נהנו מתשואה גבוהה במיוחד. לפי המחקר, לימודים בתחומים אלה העלו את שכרם ב-60%, והובילו לשכר ממוצע שנע בין 21.7 אלף שקל ל-24 אלף שקל.

לעומת זאת, תואר במדעי הרוח באוניברסיטה או תארים כלליים במכללות הניבו תוספת שכר נמוכה יותר, של כ-40% בלבד.

בעקבות הממצאים, עורכי המחקר ממליצים לבחון מחדש את מודל התקצוב הציבורי של המוסדות האקדמיים בישראל. על פי ההמלצה, חלק מהתקציבים צריכים להיות קשורים למדדי תוצאה בפועל, ובהם רמת המיומנות של הסטודנטים, שיעור ההשתלבות שלהם בשוק העבודה וגובה השכר שהם מרוויחים לאחר סיום הלימודים.