הבעל שם טוב גילה מי יותר צדיק ממנו, והתלמידים נדהמו

מסופר על הבעל שם טוב הקדוש, שיום אחד גילו לו מן השמים דבר פלא. נאמר לו שיש יהודי צדיק אחר, שעובד את הקדוש ברוך הוא יותר ממנו, ואם ירצה יוכל ללכת ולפגוש אותו בעצמו. הבעל שם טוב לא שמר את הסוד לעצמו, אלא סיפר אותו לתלמידיו והזמין אותם להצטרף אליו כדי לראות את אותו צדיק במו עיניהם.

התלמידים שמעו את הדברים ונדהמו. היה להם קשה להאמין שיש אדם שעבודת השם שלו גדולה כל כך, עד שהבעל שם טוב עצמו מבקש לראותו. למרות ההלם, הם הלכו עם רבם אל היער, שם הורה להם להתחבא מאחורי העצים, כי שם, לדבריו, עתיד אותו צדיק להתגלות בפניהם.

הם נכנסו ליער והמתינו בציפייה גדולה. בתוך ההתרגשות עבר במקום נער כפרי, רועה צאן, אך איש מן התלמידים לא חשב שמדובר במישהו מיוחד. ואז אירע דבר מפתיע. הנער כרע על ברכיו וקרא בקול גדול לריבונו של עולם, מתוך אהבה עמוקה ופשוטה. הוא אמר שאמנם אינו יודע להתפלל, לקרוא או ללמוד תורה, אבל יש לו דבר אחד שהוא יודע לעשות, לנגן בחליל, ולכן הוא מבקש לעשות זאת לכבודו של הקדוש ברוך הוא.

הנער נטל את חלילו וניגן בכל כוחו. הוא עשה זאת מתוך דבקות כנה ופשוטה, עד שהתעלף ונפל ארצה מרוב מאמץ. לאחר זמן קצר שב והתעורר, ושוב פנה אל הקדוש ברוך הוא ואמר שהוא אוהב אותו בכל לבו. אז הוסיף שאם אינו יודע להתפלל או ללמוד, לפחות הוא יודע לקפוץ ולהתגלגל, וגם את זה יעשה לכבודו.

ואכן, הוא התחיל לקפוץ ולהתגלגל על הקרקע עד שאזלו כוחותיו והוא התעלף פעם נוספת. תלמידי הבעל שם טוב הביטו בו ולא הבינו מה הם רואים. בעיניהם היה זה נער פשוט ומוזר, אך הבעל שם טוב עצמו הביט עליו בהתרגשות, בחיוך וברעד, והורה לתלמידיו לשתוק ולהמשיך לצפות.

לאחר שהתעורר שוב, זעק הנער שאין לו כסף, אך הוא רוצה לתת להקדוש ברוך הוא מתנה. ואז אמר שמצא אצלו פרוטה שחוקה אחת, וגם אותה הוא מוכן להקדיש לקדוש ברוך הוא, כדי שיעשה בה מה שירצה. מיד השליך את המטבע כלפי מעלה, ובאותו רגע יצאה יד מן השמים ותפסה את הפרוטה.

הסיפור הזה מגלה עד כמה יקרה לפני השם אהבה פשוטה, תמימה ונקייה. לא תמיד נדרשים מעשים גדולים או יכולות מיוחדות, אלא לב טהור שרוצה לתת את כל מה שיש לו. דווקא מתוך הפשטות של הנער הכפרי נחשף כוח של עבודת השם אמיתית, כזו שמגיעה ממקום של אהבה, מסירות ושמחה.