הבבא סאלי אמר עליו: "לך לשם ותיוושע". הצדיק שקברו הפך למוקד הישועות

10 נקודות חשובות על רבי חיים חורי זצ"ל‬

‫1. רבי חיים חורי זצ"ל נולד בו' בתשרי התרמ"ה ונפטר בכ"ה באייר התשי"ז. הוא נודע כגדול בתורה, צדיק וחסיד, עמוד של חסד, מקים עולה של תורה ובעל מופת מפורסם.‬

‫2. רבי חיים חורי היה מגדולי רבני תוניס, וכיהן כראב"ד העיר גאבס שבתוניסיה. דמותו נחשבה מרכזית מאוד בעולם התורה של יהדות תוניס לפני כשבעים שנה.‬

‫3. גם לאחר פטירתו המשיך שמו להתפרסם כמקום של ישועות. ב-64 השנים שלאחר הסתלקותו, עשרות אלפי אנשים עלו לקברו בבאר שבע, ורבים מגדולי ישראל העידו על קדושת מקום קבורתו.‬

‫4. הבבא סאלי היה עולה לציונו של רבי חיים חורי ואף הורה לאחרים לעשות כן. באחד הסיפורים, כאשר משה אלמקייס הגיע אליו וביקש ישועה עבור בנו בן ה-4 שלא דיבר ולא הלך, אמר לו הבבא סאלי: "יש לך את קברו הטהור של רבי חיים חורי, ואתה בא אלי?! לך לשם ותיוושע". לאחר שבוע שב האב לערוך סעודת הודיה, לאחר שבנו החל ללכת ולהגות הגיות ראשונות.‬

‫5. גם רבי עובדיה יוסף הפליג בשבחו של רבי חיים חורי ואמר על ציונו: "רבי חיים חורי קדוש ייאמר לו, כל רז לא אניס ליה. האדם הגדול בענקים, צדיק יסוד עולם, אומרים שכל מי שמגיע לקברו ומתפלל - נושע. חשוכי בנים 15 שנה הלכו ובכו על קברו - ונושעו".‬

‫6. כבר מילדותו היה רבי חיים חורי שקוע בלימוד התורה בהתמדה עצומה. לימים סיפר כי היה חוזר בכל יום על שיעור של רבו 40 פעם. בגיל 18 בלבד הוסמך לרבנות והחל ללמד תלמידים.‬

‫7. חייו האישיים כללו התמודדות קשה: אשתו הראשונה נפטרה שנים ספורות לאחר נישואיהם, כשהותירה אחריה שתי בנות קטנות והוא עדיין לא הגיע לגיל 30. לאחר תקופת האבל שב בכל כוחו לתורה ולעבודת ה', נשא אישה שנייה, וממנה זכה להקים את ביתו. ביומנו כתב על כך: "גדול יהיה הבית האחרון מן הראשון".‬

‫8. רבי חיים חורי היה דרשן בעל כוח מיוחד, ודבריו משכו לבבות רבים לעבודת ה'. ידידו רבי משה כלפון הכהן אמר עליו שאם היו עוד כמה דרשנים כרבי חיים חורי, המשיח היה מגיע מיד.‬

‫9. דמותו התייחדה בחסד יוצא דופן. ביתו היה פתוח לכל נצרך, רעב ואורח, ללא תשלום. מסופר כי גם כאשר הגיע לביתו יהודי שנסע בשבת, הורה רבי חיים לבני ביתו לקבלו בכבוד ואמר כי מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב, ומצווה לסייע לו בלי לבדוק בציציותיו.‬

‫10. רבי חיים חורי העמיד תלמידים חשובים, בהם רבי יוסף סוסו הכהן, רבי שמעון חירארי, רבי פרץ מיימון, רבי רפאל כדיר צבאן ועוד. הוא תרגם ספרים רבים, בהם "ציפורן שמיר" למרן החיד"א, וחיבר שלושה ספרים: "דרך חיים" על התורה והש"ס, "חסד ואמת" ו"נפלאות גדולות". כשנתיים לאחר עלייתו לארץ, בכ"ה באייר תשי"ז, השיב את נשמתו ליוצרה ונקבר בבאר שבע.‬