יש לכם שם קצר? מה זה אומר על האנרגיה שלכם במהלך היום?

באחד מחוגי הבית האחרונים נשאלתי האם יש הבדל באנרגיה בין אדם שיש לו שם קצר של שתיים או שלוש אותיות כמו חן או ניר, לעומת אדם עם שם ארוך של חמש אותיות כמו נתנאל או אביתר?

האם שם קצר עושה חיים קלילים יותר בעוד ששם ארוך הוא כמו קרון כבד שצריך הרבה אנרגיה כדי להזיז אותו?

שם בן שתי אותיות נחשב לשם דינמי ומהיר. אנשים עם שמות כאלו נתפסים כחדים, תכליתיים וקלילים. הם לא אוהבים 'חפירות' ומעדיפים להגיע ישר לעניין.

החיסרון: לפעמים השם הקצר יוצר תחושה של חוסר יציבות או חוסר סבלנות. זה כמו מנוע חזק על רכב קטן מדי. קל להאיץ, אבל קשה לעצור או לסחוב משקל כבד.

לעומתו, שם בן חמש אותיות נחשב לשם מלא ורחב.

היתרון: הוא משדר סמכות, עומק ויציבות. חמש אותיות (כנגד חמישה חומשי תורה או חמש אצבעות) נחשבות למבנה של כלי קיבול שיכול להכיל הרבה שפע וברכה.

החיסרון: האורך יוצר כבדות. לאדם כזה לוקח יותר זמן לעבד תהליכים, והוא מרגיש לעיתים קרובות אחריות כבדה מדי על הכתפיים שלו.

בספרי הסוד נכתב שהאותיות הן צינורות שפע. יש צדיקים ושבטים עם שמות כאלו כמו דן או גד.

שם בן חמש אותיות הוא כלי קיבול מלא ורחב יותר להכיל ברכה.

כל אות מאותיות לשון הקודש היא מעטפת לכוח רוחני מסוים הטמון בה ומיוחד לה, ובו היא נבדלת במהותה מהאותיות האחרות.

כל פרטי הבריאה עשויים בעצם מצורות שונות של צירופי אותיות.

אותה הארה רוחנית הטמונה בכל אות, זורמת ופועלת בה על פי שלושה מסלולים: אופן הגיית האות, צורת כתיבת האות וערכה המספרי של האות.

והיות שבכל אות טמון כוח רוחני מסוים, אותיות שמו של האדם משמשות כצינורות שפע רוחניים לאותו אדם, על פי הטמון באותן אותיות.