בלי מילים ובלי ניסיון - תפילה אחת פשוטה שהביאה נס מיידי

כמה חיילים החליטו לעשות שבת ביחד בצפת. היה ביניהם חייל אחד שהיה מנותק לגמרי מתורה ומצוות. עגילים באוזניים, קוקו בשיער, אפילו להתפלל לא היה יודע. אבל דבר אחד כן היה לו - לב יהודי.

הם הולכים לבית הכנסת והוא אומר להם: "אני בא איתכם".

נכנסים לבית הכנסת - צפוף מאוד. בקושי יש כיסאות לשבת. גם סידורים כמעט ואין. כמה מהחברים שלא היה להם סידור, מאחר והתפילה הייתה שגורה בפיהם, התפללו בעל פה. חוץ מאותו חייל שבקושי ידע להתפלל עם סידור, אבל הוא התבייש להגיד להם שהוא לא יודע להתפלל.

אז הוא עצם את העיניים והתחיל להתפלל בצורה קצת שונה.

וזאת הייתה התפילה שנשא מעומק ליבו: "ריבונו של עולם, אני מבקש ממך. אתה כל יכול, לפחות ככה אומרים. אז אנא ה', עשה לי טובה - שלח לי סידור. אני מתבייש לבקש".

בדיוק בזמן שהוא מתפלל, בעזרת נשים למעלה ישבה אמא עם תינוק. פתאום התינוק נתן מכה לסידור שביד שלה, והסידור עף למטה ונפל לו ישר על הראש.

הוא פותח עיניים ורואה על הרצפה סידור. לא סידור פשוט - סידור מעור, כריכה יפה. הוא אומר לעצמו: "וואו! איזה סידור!".

כל התפילה הוא מתפלל מתוך הסידור ומחייך מאוזן לאוזן על ההשגחה הפרטית שזכה לראות - ורק הוא יודע עליה.

בינתיים אותה גברת מחפשת את הסידור שלה. היא שואלת את הגבאים: "יש כאן איזה יהודי שבמקרה קיבל את הסידור שלי על הראש?".

אותו חייל עם הקוקו אומר: "גברת, זה אני".

היא במבוכה מתנצלת ומבקשת סליחה. הוא מחייך ואומר לה: "הכול בסדר, אני ביקשתי". ואז הוא מוסיף ואומר: "זאת המכה הכי נעימה שקיבלתי בחיים שלי".

לפעמים אדם חושב שתפילה היא רק למי שיודע מילים, למי שיש סידור, למי שמכיר את כל הנוסח. אבל האמת היא שתפילה היא קודם כול הלב. וכשאדם מדבר עם הקדוש ברוך הוא בפשטות, באמת ומכל הלב - לא אחת ולא שתיים, התשובה מגיעה מהר יותר מכפי שיכול היה לחשוב.

"קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת".