הבטחה אחת מהצדיק והסימן המפתיע שהוביל ללידת בן

אשתי ואני זכינו בחסדי השם לארבע בנות מתוקות. לאחר לידת הבת הראשונה והשנייה, התפללנו מעומק הלב שנזכה לבן זכר, אך לבורא עולם היו תוכניות אחרות וקיבלנו באהבה בת שלישית ורביעית.

למרות השמחה הגדולה, הכמיהה לבן ליוותה אותנו כל העת. המשכנו לקוות, עשינו סגולות וביקשנו ברכות, עד שהגענו אל הקודש פנימה, אל האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה. כשביקשתי את ברכתו עבור אשתי המשתוקקת לבן, ענה הרב בענווה ובפשטות: "תגיד לה, בעזרת השם יהיה בן זכר".

זמן קצר לאחר מכן, בעודי משוחח עם אשתי בטלפון כשהיא בביתנו, היא שיתפה אותי שוב בתפילותיה הבלתי פוסקות לזכות בבן. לפתע נשמעו נקישות בדלת. היא פתחה ומצאה קרטון חום שעליו נכתב: "לכבוד משפחת קדוסי, מתנה מכולל רב פעלים על תרומתכם".

בעודי ממתין על הקו, שמעתי אותה פורצת בבכי של התרגשות. "שלחו לנו מתנה משמיים", קראה, "כרית לברית מילה!". הרגשנו שזהו סימן מובהק מהקב"ה שהישועה קרובה, ואכן כעבור שלושה חודשים התבשרנו שאשתי נפקדה.

בבדיקת אולטרסאונד שגרתית, שאלה הרופאה מה יש לנו בבית. כשענינו שיש לנו ארבע בנות, היא חייכה ואמרה: "יופי, תהיה להן אחות חדשה. זו בת חמישית".

אשתי הופתעה והתאכזבה, הרי הרב הבטיח והכרית הייתה סימן. דמעה זלגה על לחיה, אך באותו רגע בחרנו באמונה. אמרתי לה שעלינו להודות על עובר בריא, והחלטנו לערוך סעודת הודיה ולקרוא "מזמור לתודה".

חלפו חודשים והגענו לסקירה השנייה. הרופאה שאלה שוב על הילדים בבית, וכשענינו, היא פסקה בביטחון: "הפעם צריך מוהל!". נדהמנו, הרי אמרו לנו שזו בת. "אז אמרו", השיבה והראתה לנו בבירור שמדובר בבן.

דמעות של אושר הציפו את החדר, וחשנו בחוש כיצד צדיק גוזר והקב"ה מקיים. כעבור תשעה חודשים נולד בננו ונקרא שמו דוד, על שם דוד המלך ורבי דוד אבוחצירא.

השנים חלפו, וביום שישי אחד החליטה אשתי להפתיע את דוד הקטן, שכבר גדל, בסידור תפילה ראשון. עוד לפני שהספיקה להעניק לו את המתנה, ניגש אליה דוד ובידו דף מקופל שעליו כתב את משאלת ליבו: "סידור תפילה משלי".

ההתרגשות במשפחה הייתה עצומה, עדות חיה לכוחה של אמונה תמימה ותפילה הבוקעת רקיעים. הייתה זו סגירת מעגל מרגשת שהוכיחה לנו כי אין תפילה שאינה נענית.