עולם התשובה באבל: הלך לעולמו גדול מזכי הרבים הרב פנחס ראובן זצ"ל

ברוך דיין האמת: בצער רב התקבלה הבוקר הידיעה על הסתלקותו של מזכה הרבים ויוזם עצרות התשובה, הרב פנחס ראובן זצ"ל, יו"ר ארגון "מלכות דוד", שנפטר בגיל 66 לאחר תקופה של הידרדרות במצבו הרפואי בבית החולים שיבא בתל השומר.

מסע הלוויה ייצא היום, כ"ז בניסן, בשעה 13:30 מבית המדרש "חזון יוסף" ברחוב בעל התניא 26 בבני ברק, בדרכו להר המנוחות בירושלים, שם ייטמן למנוחת עולמים. רבים התפללו לרפואתו של הרב פנחס ראובן בן מיליה, אולם בשעות הבוקר השיב את נשמתו ליוצרה, ועולם התשובה והקירוב קיבל בתדהמה את הבשורה הקשה.

המנוח היה מן הדמויות הבולטות בעולם הקירוב. הוא עמד מאחורי עצרות ענק ב"יד אליהו" וכנסים רבים של תנועת ש"ס, וכן יזם כינוסי חיזוק גדולים לנשים בכל רחבי הארץ, במיוחד בעשרת ימי תשובה שלפני יום הכיפורים. בד בבד ניהל את ארגון "מלכות דוד", הפיץ ספרים וספרי תהילים במחירים מוזלים, והחזיק את החנות המוכרת ברחוב השומר בבני ברק, שהפכה לכתובת עבור אלפי משפחות שחיפשו ספרי קודש ותהילים לכל בית.

את דרכו החל בענף הדפוס, ובמשך השנים חולל שינוי משמעותי במחירי ספרי היסוד, שעד אז נחשבו ליקרים מאוד ולא תמיד נגישים לציבור הרחב. משם המשיך להדפסת עלוני חיזוק, ובהם דברי תורה ושיעורי התחזקות של גדולי תורה, ובהם הגאון הרב זמיר כהן שליט"א, והפיץ אותם בהיקפים עצומים בכל רחבי הארץ.

בעדות שמסר בעבר סיפר כי אחד המהלכים המשמעותיים בדרכו היה המעבר מהדפסה להקלטה. לאחר שחוברות החיזוק זכו לתפוצה נרחבת - והודפסו במיליוני עותקים - עלה הרעיון להקליט את התכנים גם בקלטות שמע ולהביאם אל לבבות הציבור בדרך נוספת. במשך זמן רב חיפשו מי יישא את דברי החיזוק בקולו, עד שהוצע שמו של הגאון הרב זמיר כהן עצמו, אז אברך נחבא אל הכלים שטרם התפרסם בציבור הרחב. הרב ראובן פנה אליו, והוא נענה. ההרצאה "מאמין ויודע" הוקלטה והופצה בעשרות אלפי עותקים, והותירה רושם עמוק.

הרב פנחס ראובן זצ"ל היה מקושר בלב ובנפש למורו ורבו, הרב יעקב ישראל לוגסי, ממנו נטל עצות וחיזוק וראה בו דמות מורה דרך. בתיעודים שנותרו אחריו נראה גם לצד פוסקי הדור, ובראשם מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, עמם היה קשור במסגרת פעילותו להפצת תורה ותהילים.

לפני כעשר שנים עבר שני אירועים מוחיים קשים, אך בחסדי שמים התאושש, עבר שיקום ממושך והמשיך בפעילותו למען הכלל. גם תקופות של טיפולים רפואיים קשים לא כיבו את אהבתו לעם ישראל ולא את הלהט שדחף אותו לזכות את הרבים - להוציא עוד הוצאה של ספרים, עוד עצרת, עוד כנס חיזוק. בשבועות האחרונים חלה שוב הידרדרות במצבו, והבוקר הסתלק לבית עולמו, כשהוא מותיר אחריו חלל גדול בקרב אלפי אנשים ומשפחות שניזונו מפעילותו לאורך השנים.

"אבל יחיד עשי לך" - הרב ארז קדוסי:

לב כואב - מי לא יכאב?

אבד חסיד מן הארץ, מגדולי מזכי הרבים. איש צדיק וישר, שהיה מקרב בכל יום נשמות של יהודים לאבינו שבשמים, אוהב ישראל מתוך אהבת ישראל, אהבת התורה ואהבת ה'.

איך אפשר שלא להזיל דמעה על יהודי כזה, על לב טהור שכזה, על נשמה שכל כולה נתינה לזולת.

חז"ל אמרו: "והחי יתן אל לבו" (קהלת ז', ב'). כל אחד צריך לקחת משהו קטן מכל העשייה והרצון שהיו בו - ולהפיץ תורה, לזכות את הרבים.

לפני כעשרים שנה נכנסתי לחנות ספרים בבני ברק ושאלתי על ספרו הראשון של הרב זמיר כהן שליט״א. בעל החנות הפנה אותי לרחוב השומר - אל הרב פנחס ראובן. מאז השתנו חיי. שם רכשתי את הספר הראשון והשני, ומאותו מקום זכיתי להכיר את עולם התורה: את מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, את הרב יורם אברג'יל זצוק"ל, את הרב ניסים יגן זצוק"ל ואת הרב משה לוי זצוק"ל. לצד התמונות התלויות ברקע ועשרות אלפי ספרי הקודש שהיו בקומה העליונה של הבניין - הבנתי שזה לא רק חנות, אלא מפעל של קירוב לבבות.

מקום שבו בעלי תשובה זכו - וזוכים עד היום - להתקרב לקב"ה בזכות ההוצאה לאור של "מלכות דוד". עבורו זו הייתה שליחות: שבכל בית יהודי, בארץ ובעולם, יהיו ספרי קודש וסידורי תפילה.

עבדתי אצלו תקופה קצרה, ואת הדבר הזה לא אשכח לעולם. באחד הימים אמר לי: "כמעט ואין לי משכורת לשלם לך - בכל הכסף אתה רוכש ספרים"... וכך זכיתי להפיץ את הדיסקים שהוצאתי לאור על הבן איש חי ועוד.

זו אהבת חיי - לרכוש וללמוד בספרי מוסר, הלכה, גמרא וחסידות, ולהפיץ תורה. זו הייתה הכתובת למצוא ספרים שיצאו לאור ישירות מבית הדפוס. בזכותו זכיתי שבביתי יש אלפי ספרי קודש, וכך גם בבתי כנסיות רבים. כל מי שהיה נכנס בידיים ריקות - יצא בשלל רב.

באחד הימים, כשהייתי בשידוכים, סיפרתי לו על שידוך שהיה בעיכוב מסוים. רבי פנחס ראובן זצ"ל שמע זאת, ומיד ביקש ממני את מספר הטלפון של המשודכת. הוא התקשר אליה במקום ואמר: "אני הראשון שמגיע לחתונה שלכם. תנו לי לשמוח שנבנה בית של תורה בישראל".

תוך חודשיים הייתה חתונה. הוא אכן היה הראשון שהגיע, יחד עם הרב זמיר כהן שליט"א.

חלפו השנים. באחד הימים, כשהיה מאושפז בבית הרפואה, נסעתי לבקר אותו. לחשתי באוזנו שהיום הוא יום הסתלקותו של הרב הצדיק רבי ניסים יגן זצוק"ל. הוא פקח את עיניו, התרגש וחייך, ואמר: "לא אשכח לעולם את העצרת שזכיתי לעשות בירושלים יחד איתו בשנת ה'תש"ס". כשהיה מדבר על גדולי ישראל - דמעות היו זולגות מעיניו, במיוחד כשהזכיר את מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל.

בפעם האחרונה שביקרתי אותו בבית הרפואה "מעייני הישועה", הוא הביט בי, חייך ושמח שאני מזכה את הרבים, ואמר לי: דע לך ששמחתי לראות את המגזין החדש, ושהמגזין של ערוץ 2000 יפה מאוד ומחזק.

ממנו למדתי מהי מסירות נפש להפיץ את התורה. כולו חסד, כאברהם אבינו. להפיץ את התורה, ולזכות את הרבים, כדי שכל ישראל ידעו שאין עוד מלבדו.

יהי רצון שנזכה לגאולה במהרה, "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה ה' דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים" (ישעיהו כ"ה, ח').

ארז קדוסי