ערב ר"ח ניסן - גדולי ישראל בקריאה נרגשת: "זה מה שיביא את הגאולה"

בימים של ציפייה, תפילה ותקווה לישועה, יוצאת קריאה מיוחדת ומעוררת לב מגדולי ישראל, הקוראת לכלל עם ישראל להתחזק בשמירת השבת - דווקא עכשיו, דווקא בימים הסמוכים לחג הגאולה.

בלשון המכתב נכתב:

"ושמרו בני ישראל את השבת - לאור המצב השורר בארץ הקודש ועם הציפייה לגאולה העתידה הרינו קוראים בזה לכל אחינו בני ישראל די בכל אתר ואתר בארץ ובגולה
להתחזק בשמירת שבת קודשנו כל אחד ואחד לפי דרגתו ובפרט בשתי שבתות שלפני פסח שנקרא בהן פרשיות ויקרא וצו ואיתערותא דלתתא תעשה התעוררות דלעילא וכשישראל שומרים שתי שבתות מיד נגאלין"

הקריאה הזו אינה עוסקת רק בחיזוק פרטי של אדם מול עצמו. היא מציבה יעד רוחני לאומי: התעוררות רחבה של עם ישראל כולו סביב קדושת השבת, כי דווקא החזרה לשורש, לשבת קודש, היא שתפתח שערי רחמים ותקרב את הגאולה.

הדברים מקבלים משנה תוקף על רקע דבריו של הראשון לציון ורבה של ירושלים, הגאון הרב משה שלמה עמאר שליט"א, שעמד בשיחה מיוחדת על כוחה האדיר של השבת ועל דברי חז"ל הידועים, כי אם ישראל ישמרו שתי שבתות - מיד הם נגאלים.

לדבריו, אין מדובר בעוד חיזוק כללי בלבד, אלא בשעה מיוחדת ממש. אנו עומדים בפתחו של חודש ניסן, חודש הגאולה, ובסמוך לחג הפסח - זמן שבו עם ישראל כולו מכוון את ליבו ליציאת מצרים ולציפייה לגאולה העתידה. השנה, מסביר הרב, מזדמנות שתי שבתות בעלות משמעות מיוחדת: שבת פרשת ויקרא ושבת פרשת צו, שהיא גם שבת הגדול. זהו הזדמנות רוחנית שאין להחמיץ.

הרב עמאר שליט"א מדגיש כי הקריאה אינה מופנית רק לשומרי תורה ומצוות במעגל הקרוב, אלא לכל אדם מישראל. לא להסתפק בשמירת שבת אישית, אלא לצאת החוצה, לפנות לאחרים, לדבר עם בני משפחה, חברים, שכנים ומכרים, ולעורר גם אותם לשמור שבת. דווקא מתוך פנייה פשוטה, נעימה ואמיתית, אפשר לגלות עד כמה הלבבות פתוחים.

במציאות המורכבת שבה אנו חיים, כאשר עם ישראל מתמודד עם מלחמה ואתגרים כבדים מכל עבר, מזכיר הרב כי למרות הכול אנו זוכים לראות ניסים והשגחה יום-יומית. עם קטן, עני ודל - ובכל זאת שמור ומונהג ברחמי שמיים. מתוך ההכרה הזאת, הרב קורא להשיב לבורא עולם באמונה, במסירות ובשמירת השבת, שהיא מקור הברכה לישראל.

בנוסף, במכתב עצמו ישנו, לא רק קריאה כללית לחיזוק, אלא גם יוזמה מעשית  לעצרת מרכזית בראש חודש, שתעורר רחמי שמיים:

"עצרת מרכזית
 תתקיים אי"ה ביום רביעי ערב ראש חודש ניסן תשפ"ו לעורר רחמי שמיים בבית הכנסת לעדת היזדים
 רחוב אדוניהו הכהן 26 בשעה 16.30
 ולאחר מכן תפילת מנחה ונזכה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים
 בביאת משיח צדקנו אמון"

הקריאה לשמירת שבת כרוכה בציפייה עמוקה לגאולה. לא רק חיזוק של מצווה חשובה, אלא מבט כולל על מצבו הרוחני של הדור ועל התקווה לראות התעוררות מלמטה שתביא, כלשון המכתב, "התעוררות דלעילא".

ככל שמתקרבים לפסח, נדמה שהמסר הזה מקבל עוצמה כפולה. חג הפסח מסמל את גאולת העבר, ואילו שתי השבתות שלפניו עשויות להפוך, לקרקע רוחנית לגאולה העתידה. זו אינה רק סיסמה, אלא אמירה תובענית ומעשית: כל אחד לפי דרגתו, כל אחד בביתו, כל אחד בסביבתו - יכול להיות שותף במהלך גדול בהרבה ממנו.

בסופו של דבר, זוהי קריאה של אחריות ושל תקווה גם יחד. אחריות - משום שהיא מטילה על כל יהודי תפקיד ממשי בשמירת השבת ובהשפעה על סביבתו. תקווה - משום שהיא מזכירה שגם בדור של קושי, בלב מציאות לא פשוטה, עדיין טמון בעם ישראל כוח עצום לשוב, להתחזק ולקרב ישועה.

מדובר בהחלטה אחת, שתי שבתות. "וכשישראל שומרים שתי שבתות מיד נגאלין".