לא ייאמן: היא חזרה מהעולם הבא רק כדי להחזיר חוב! סיפור מצמרר מהרב עובדיה זצ"ל

בעולם שבו אנו חיים לעיתים נדמה כי הדברים הגדולים הם אלו שקובעים את גורלו של האדם. אנו עמלים על קיום מצוות דאורייתא, מקפידים על קלה כבחמורה בתחומי שבין אדם למקום, אך לעיתים שוכחים כי דווקא הפרטים הקטנים ביותר, אלו שבין אדם לחברו, הם אלו שעשויים להכריע את הכף בבית דין של מעלה. מרן רבנו עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה, במתק לשונו וביכולתו המופלאה להעביר מסרים נצחיים דרך סיפורים אנושיים, גולל בפני שומעי לקחו מעשה מצמרר המהווה תמרור אזהרה לכל יהודי באשר הוא.

המכבסת המסתורית שהופיעה משום מקום

הסיפור מתחיל בביתה של אישה יראת שמים, אשר נהגה בכל שבוע להסתייע בשירותיה של כובסת קבועה. היה זה מנהג קבוע בימי שלישי, יום המוקדש לניקיונות וארגון הבגדים לכבוד שבת המלכה. באותו יום שלישי ספציפי, עמדה האישה והמתינה לבואה של העוזרת הקבועה, אך השעות חלפו והדלת נותרה סגורה. ערימת הכביסה הלכה ותפחה בבית, והדאגה החלה לקנן בליבה של בעלת הבית.

לפתע, בעוד היא תוהה כיצד תשתלט על עומס העבודה, עברה בפתח הבית אישה זרה. אותה אישה פנתה אליה בהצעה מפתיעה ושאלה אם היא זקוקה לעזרה בכביסה. בעלת הבית, שראתה בכך השגחה פרטית של ממש, נענתה בשמחה. האישה המסתורית לא בזבזה זמן, היא הפשילה את שרווליה וניגשה למלאכה במרץ בלתי רגיל. במשך שעות ארוכות היא עמלה על הגיגיות, שפשפה, שטפה ותלתה, עד שכל הבגדים היו נקיים ומסודרים למופת.

תענית ביום עבודה וסוד היעלמותה

כאשר חלפו כשעתיים של עבודה מאומצת, ביקשה בעלת הבית להפגין הכרת תודה ובאה להגיש לאישה המכבסת כיבוד קל שכלל עוגה וכוס חלב. להפתעתה הרבה, סירבה האישה בנימוס ואמרה כי היא נמצאת ביום צום ואינה יכולה לטעום דבר. המלאכה נמשכה עד שעות הערב המאוחרות. בסך הכל עבדה האישה כעשר שעות תמימות ללא הפסקה וללא מנוחה.

כאשר הסתיימה העבודה, נכנסה בעלת הבית פנימה כדי להביא את הכסף המגיע למכבסת עבור עמלה. היא רצתה לשלם לה ביד רחבה על המאמץ הכביר. אולם, כאשר יצאה חזרה אל החצר, נדהמה לגלות שהאישה נעלמה כלא הייתה. היא החלה לקרוא בשמה, חיפשה ברחובות הסמוכים ואף פנתה לעוברים ושבים בשאלה אם ראו אישה כזו או אחרת, אך איש לא ראה דבר. הדממה הייתה מוחלטת והתעלומה רק הלכה והתעצמה.

המפגש המרעיד בחלום הלילה

באותו לילה, כאשר שכבה בעלת הבית לישון, פקדה אותה דמותה של המכבסת בחלום. האישה נראתה קורנת, עטופה באור יקרות. בחלומה שאלה בעלת הבית את האישה אם היא מזהה אותה, והאישה השיבה בחיוב. היא הסבירה כי היא זו שעבדה בביתה רק לפני שעות אחדות. כאשר נשאלה מדוע נעלמה בלי לקחת את שכרה, נחשפה האמת המטלטלת.

התברר כי אותה אישה הייתה בעבר שכנתה של בעלת הבית, לפני שלושים שנה תמימות. היא סיפרה כי בערב שבת אחד, לפני שלושה עשורים, נתקעה ללא חלות וללא לימונים. היא הגיעה לבית השכנה ושאלה שתי חלות ומספר לימונים, מתוך כוונה מלאה להחזירם מיד לאחר השבת. אולם, במרוצת הימים והשנים נשכח הדבר מליבה והיא נפטרה מן העולם כאשר החוב הקטן הזה עדיין רובץ על כתפיה.

המשפט בשמיים ושערי גן עדן הנעולים

בבית דין של מעלה, כך סיפרה האישה בחלום, ראו שכל מעשיה היו כשורה. היא הייתה אישה צדקת, יראת שמים ובעלת חסד. כל המצוות שעשתה עמדו לזכותה, והמלאכים נצטוו להוביל אותה אל המקום המיועד לה בגן עדן. אולם, כאשר הגיעה אל השער המוזהב, מצאה אותו נעול. מלאך שעמד שם הודיע לה כי למרות כל צדקותה, היא אינה יכולה להיכנס בשל המעשה הקטן של לקיחת החלות והלימונים מהשכנה מבלי להשיבם.

בשמיים מחמירים מאוד בעניינים שבין אדם לחברו. על עבירות שבין אדם למקום ניתן למחול בקלות רבה יותר כאשר האדם עושה תשובה, אך על גזל או חוב שלא שולם, אין מחילה עד שירצה את חברו. מכיוון שהאישה הייתה צדקת באמת ופעלה בתום לב, ניתנה לה רשות מיוחדת מן השמיים לרדת שוב לעולם הזה בדמות בשר ודם, לעבוד בפרך במשך עשר שעות בביתה של אותה שכנה, ובכך לפרוע את חובה העתיק. כעת, לאחר שסיימה את המלאכה והחזירה את ערך החוב בעבודת כפיים, נפתחו בפניה שערי גן עדן לרווחה.

זעקתו של מרן: להיזהר בממונו של חבר

כאן עוצר מרן את הסיפור וזועק מעומק ליבו על גודל האחריות המוטלת על כל אחד מאיתנו. אנו רואים כי אפילו שתי חלות ומעט לימונים, דברים שנראים לנו כחסרי ערך או כזוטי דברים, יכולים להוות מחסום בלתי עביר בדרך אל הנצח. אם כך קורה לאישה צדקת ששכחה חוב קטן, מה יאמר אדם שפגע בממונו של חברו במזיד, שרימה בעסקים או שגזל רכוש ציבורי?

המסר המהדהד של מרן בסרטון הוא הקריאה לכל אדם לערוך חשבון נפש נוקב. עלינו לבדוק היטב אם אין בידינו חובות שנשכחו, אם לא פגענו בפרנסתו של אחר או אם לא לקחנו דבר שאינו שייך לנו. יום הדין קרב ובא, ובו יצטרך כל אדם לתת דין וחשבון על כל פרוטה ופרוטה. המחשבה שנוכל להתחמק מחובות חברתיים בזכות מצוות דתיות היא טעות מרה. השלמות הרוחנית עוברת דרך היושרה הממונית והרגישות לזולת.

סיפור זה, המובא מפיו של מאור ישראל, ממשיך להדהד באוזנינו כקול קורא במדבר. הוא מזכיר לנו שהדרך לגן עדן רצופה ביושר, בהגינות ובקפדנות על ממון הזולת. הלוואי שנזכה כולנו להיות נקיים מחובות ומגזל, ולבוא לפני כיסא הכבוד בידיים נקיות ובלב טהור, מתוך ידיעה שעשינו ככל יכולתנו לקיים את הציווי של ואהבת לרעך כמוך בכל היבטי החיים.