המן וחמינאי: האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה?

במסר חריף ונוקב יוצא הרב שמשון פוקס ומציב תמרור אזהרה בוהק מול המנהיג העליון של איראן. מי שמתבונן לעומק בדפי ההיסטוריה יכול לראות בבירור כיצד גורלם של צוררי היהודים נכתב מראש, וכי המקרה האיראני אינו שונה מהותית מזה של המן הרשע בימי שושן הבירה.

הטעות הגדולה ביותר של מנהיגי אומות העולם לאורך הדורות הייתה חוסר ההבנה של המהות היהודית. לו היה חמינאי מקדיש זמן ללמידה מעמיקה של קורות עם ישראל, הוא היה מבין מזמן כי התעסקות עם עם הנצח היא מהלך שנועד לכישלון מוחלט. המנהיג האיראני מתהדר בנוצות של גאווה ומרבה בהצהרות רהבתניות, אך למעשה הוא פוסע בדיוק באותו נתיב הרסני שבו צעדו קודמיו שניסו להשמיד את העם היהודי.

הרב פוקס מסביר כי בשפה הפרסית קיימת תופעה בלשנית שבה האות ה' מתחלפת באות ח'. כאשר בוחנים את שורש השם חמינאי תחת חוקי הדקדוק הללו, מגלים תגלית מרעישה שכן השורש של השם מכיל בתוכו באופן מובהק את שמו של המן האגגי. הקשר הזה אינו רק מקריות לשונית בעיני הרב, אלא רמז רוחני עמוק לכך שהרוח הרעה של המן ממשיכה לנשב גם בדורנו דרך שלטון האייתוללות.

הרב ממשיך ומצטט מתוך מגילת אסתר את העצה שקיבל המן מאשתו זרש ומאוהביו. הם הזהירו אותו ואמרו לו כי אם מרדכי הוא מזרע היהודים, והוא כבר החל ליפול לפניו, הרי שאין לו כל סיכוי לנצח במערכה. המסר של זרש היה ברור וחד משמעי והוא קבע כי הנפילה של מי שמתייצב מול עם ישראל היא בלתי נמנעת. למרות האזהרה המפורשת הזו, המן בחר להמשיך בשלו בעקשנות ובגאווה עד שהגיע אל סופו המר והידוע.

ההשוואה אינה מסתכמת רק בשמות או בנבואות העבר. חמינאי כמי שממשיך לנהוג כראש בקיר, בדיוק כפי שנהג המן הרשע עד הרגע האחרון. סופו של המן היה תלייה על העץ יחד עם עשרת בניו, ומצהיר כי זהו בדיוק הגורל שהמתין למנהיג האיראני. הצדק ההיסטורי וההשגחה העליונה יובילו לכך שחמינאי וכל עוזריו ימצאו את עצמם באותו מקום שבו סיימו אויבי ישראל בכל הדורות.

בסיום דבריו המרגשים, הרב פוקס נושא תפילה שכל אויבי השם יאבדו מן העולם במהרה. ונראה בניצחון עם ישראל בזכות האמונה. וכפי שבימי פורים נהפך היגון לשמחה, כך גם בימינו נזכה לראות במפלת הרשע ובישועת ישראל הקרובה לבוא.