"משנכנס אדר מרבין בשמחה": כך תכינו את עצמכם לפורים

אמרו רבותינו הקדושים: "משנכנס אדר מרבין בשמחה". כתוב בחז"ל שזה על אותו משקל של "משנכנס אב ממעטין בשמחה".

מה המיעוט? מראש חודש מתחילים, אחר כך יש שבוע שחל בו, אחר כך ערב תשעה באב, ולבסוף תשעה באב עצמו - הולכים וממעטין. כך גם בחודש אדר, על אותו משקל.

כותב המשגיח הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל: מראש חודש הולכים ומרבים בשמחה, הכוונה היא שאנחנו מכינים את הכלים לקבלת האור העצום של יום פורים - אחד האורות הגבוהים ביותר. על כך כתב רבנו האר"י הקדוש שאפילו יום הכיפורים, עם כל עוצמתו וגדלותו, הוא רק כ"פורים", כלומר - כמו פורים.

וכדי לקבל את השמחה והעוצמה הגדולה שיורדת מן השמיים בפורים, אנחנו מתחילים לעבוד מראש חודש.

מהי העבודה?

אנחנו רואים בחוש את השגחתו יתברך בכל צעד ושעל. רבותינו הקדושים אומרים שהסעודה של אחשוורוש בכלל הייתה תשע שנים לפני המאורע שאנחנו קוראים. רבותינו סידרו זאת במגילה ואנחנו קוראים ברצף.

שם רואים את ההשגחה האלוקית הפרטית - כיצד הקדוש ברוך הוא עושה נקמה באויבי ישראל בצורה מדויקת, "בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם". כשם שהמן רצה לתלות את מרדכי, הוא עצמו נתלה.

אנחנו רואים את סדר ההשתלשלות ואת ההשגחה האלוקית - כיצד ה' יתברך מנהל את כל הבריאה בצורה מדוקדקת. וזוהי העבודה שמתחילים מראש חודש: לפקוח את עינינו. יש פה נפלאות עצומות של הבורא, שהוא משגיח על כל העולם וכל הבריאה.

ככל שאדם מעמיק להתבונן בהשגחה וזוכה לראות אותה בחוש, התוצאה הישירה היא שמחה. כמה אנחנו צריכים להתבונן במאורעות התקופה האחרונה: כיצד הקדוש ברוך הוא נוקם את נקמת בני ישראל באויביהם; בעזה, בלבנון, באיראן.

השמחה היא תולדה של ראיית "אין עוד מלבדו" ו"מלוא כל הארץ כבודו". ככל שאדם מתחבר לזה, הוא מתחבר למקור השמחה.

זוהי העבודה של חודש אדר.